בצלאל, ראשית המאה העשרים: תוית נהדרת [גודל קרוב לגלויה] של אדם הקורא את העתון הסוציאליסטי ביידיש: דער סאציאל – דעמאקראט ומאחוריו דמות חשוכה נוספת של זקן שאף הוא מביט בעיתון – בפינה: י. שטרק, בצלאל, ירושלם – מראשוני בצלאל שליוו את בוריס שץ! פריט נהדר!...

י. שטרק האמן הציוני הדגול
יש במהדורת האינטרנט של עיתון הארץ אינטרנט כתבה נפלאה
על האמן הציוני הדגול וציוריו בבית כנסת עדס
הנה קטעים מהכתבה:

ציור הקיר שמתעד את הולדת הציונות

מתחת לשכבות צבע ושפכטל בבית כנסת עתיק בשכונת נחלאות בי-ם, נחשף ציור קיר שהחוקרים מגדירים כיצירת האמנות הציונית המונומונטלית הראשונה...

לבית הכנסת עדס שהקימה קהילת יהודי חלב ב-1901 שמור מקום של כבוד בבתי הכנסת בירושלים. אף על פי שהוא קטן למדי, הוא נחשב לאחד המהודרים ובעלי המסורת המפוארת מבין בתי הכנסת בעיר. שלמה זנגלביץ' (שלמרות שמו הוא בן לעדה הפרסית), תושב שכונת נחלאות בירושלים במשך רוב חייו, בילה ימים ארוכים בבית הכנסת. "לא היינו דתיים אבל כל ערב שבת היינו מגיעים לבית הכנסת והציור הזה תמיד סקרן אותי", הוא מספר, "ראיתי ששטרק עשה עבודה אדירה אבל בדקתי וגיליתי שלא יודעים עליו כלום, אין אף יצירה אחרת שלו. ב-1998 נחתה עלי הארה ואמרתי שאני הולך לברר מיהו". בשנים הבאות בילה זנגלביץ' שעות ארוכות בארכיונים ובספריות ובשקדנות גילה פרטים רבים על חייו הקצרים, העצובים והמרתקים של שטרק... "אמן משוגע שחי ללא מסגרת, שלא עושה חשבון".

שטרק, שעלה ארצה מגליציה, פולין, ב-1906, היה חבר בקבוצה מצומצמת של אמנים שהתגבשה סביב דמותו של בוריס שץ, מייסד בית ספר בצלאל, בראשית ימיו של המוסד...
בעבודת נמלים כיסה שטרק את הקירות בציור מורכב מאוד של סמלים, עיטורים ואותיות. בציור בולט פסוק תנ"כי אחד שעובר כחוט השני לאורך קירות בית הכנסת: "והביאותם אל בית קדשי... כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים" הלקוח מספר ישעיהו פרק נ"ז....

מבין המסמכים שמצא זנגלביץ' עולה דמותו של שטרק כאמן טוטלי שלא הצליח להתפרנס מאומנותו. עיקר עבודותיו עסקו בסמלים ובאותיות. הוא היה מעורב בתככים ובפוליטיקה של בצלאל, כאחד מנאמניו של שץ. ממכתב שמצא זנגלביץ' עולה כי בעל המכולת שלו מחה בפני שץ על אי תשלום החוב של התלמיד. בבית שבו חי שטרק בנחלאות מתגורר היום יגאל תמיר, אמן עץ ששיקם את ארון הקודש המפואר בבית הכנסת. סבתו של תמיר השכירה את הבית לאמן הצעיר והעני ובידי המשפחה עדיין שמור שעון מטוטלת ששטרק נתן במקום שכר דירה. ..
ב-1911 התחתן שטרק עם הניה בן יעקב וכעבור שנה נולדה בתו יהודית. מלחמת העולם הראשונה שהביאה רעב כבד ומגפות על ירושלים גבתה גם את חייו של שטרק, שמת ממחלה ב-1915 והוא בן 35. זנגלביץ' מצא את ההספד שנכתב עליו בעיתון החרות: "ומת כמו שמתים רבים אחרים בירושלים. לא מרעב (הלא אנחנו רחמנים בני רחמנים) אבל מכלכלה בלתי מספקת המכשירה את הגוף לקבל כל מחלה". על ההספד חתום "איש ירושלים"...

פריט נדיר
מצב: בינוני. לא חסר כלום והמראה יפה מאוד, אך קמט באמצע שבגללו התוית, בחלקה, קרועה לשניים. חתיכת סלוטייפ מאחור תסדר את העניין.