אגרת שליחות שדרו"ת ארוכה עבור קהילת קודש טבריה בחתימות גדולי חכמי העיר - טבריה. תר"נ...

נדיר וייחודי. כתב שדר"ות בחתימות רבני טבריה אל יהודי מרוקו - שנות התר"נ.

נכתב עבור הגביר ר' יוסף חדאד במדינת מרוקו.

האגרת כתובה בכתיבת ידי סופר נאה בכתיבת יוצאי עדות המזרח.

כתבי השדרו"ת נכתבו בדרך כלל בצורה של "לכל מאן דבעי", וניתנו בידי השד"ר להראותו לכל המבקש לידע ולחקור אחרי שליחותו.

חתומים שבעת רבני טבריה,
בראשם חתימה וחותמת של החכם באשי רבי יוסף דוד אבולעפיה,

רבי דוד נתנאל רופא,
רבי יצחק דאנון,
יצחק אברהם...?

רבי שמואל בן קיקי,

הרב חמווי (שם הפרטי לא הצלחנו לפענח).

רבי שלמה חיים אבולעפיה "בן אדמו"ר ועט"ר רב חנ"א ז"ל" (רבי חיים נסים),

עם חותמות נאות של קהילה הספרדית בטבריה.

לפנינו מסמך כתב שליחות (שדרו"ת) חשוב והיסטורי שהוכן על ידי גדולי ישראל בעיה"ק טבריה אל בני קהילת קודש מרוקו בעיר אל קצר.

28 ס"מ לערך. מצב טוב-טוב מאוד. שולי השטר בצידו השמאלי חיסרון קל בכמה שורות בפינה.

רבי יוסף דוד אבולעפיה זצ"ל: בנו של רבי יששכר אבולעפיה זצ"ל. נולד בסופיה (בולגריה), בשנת תרי"ז נתמנה לרבה של העיר דמשק בסוריה, בשנת תרמ"ג עלה לארץ הקדש ונתמנה לרבה הראשי של טבריה, ידועה הסכמתו לספר "תוקפו של נס" לרבי חביב חיים דוד סתהון זצ"ל בה מחדש את הילולת התנא האלקי רבי מאיר בעל הנס ביום יד' אייר. בניו וחתניו ממשיכי דרכו - רבי יהודה אבולעפיה זצ"ל (נפטר תר"ע) היה רבה של טבריה דמשק וצידון ושם מנוחתו כבוד, רבי שמואל בן קיקי ראב"ד טבריה, נפטר תרע"ט.

הגאון רבי שלמה רחמים אבולעפיא [תקצ"ט - תרס"ז] - בנו של הראשון לציון רבי חיים ניסים אבולעפיא [חנ"א]. מילדותו שקד על לימוד התורה וניכר בכישרונותיו המיוחדים ובכושר זכרונו המופלא.

ביום בר המצווה שלו דרש במשך שעות לפני קהל המתפללים ובשובו לביתו החלו עיניו לדמוע ללא הפסקה ולפתע התעוור, אולם המשיך לשקוד יומם ולילה על לימוד התורה ונודע בחכמתו ובקיאותו בכל פרד"ס התורה. בשנת ה'תר"ל יצא כשד"ר [שליח דרבנן] למרוקו יחד עם ר' יהודה רבוח ואסף כספים לצורך בניית בית כנסת על מקום קברו של התנא רבי מאיר בעל הנס בטבריה. בחודש חשוון ה'תרס"א מונה ל"חכם באשי" ולרב הראשי בטבריה ומינויו אושר על ידי הראשון לציון רבי יעקב שאול אלישר והוואלי [מושל] מבירות (לבנון) אך באותה עת מונה גם ר' אהרן אלחדיף לראש רבני טבריה ומינויו אושר על ידי המושל מקושטא [קונסטנטינופול] (טורקיה). עקב מחלוקת חריפה שהתגלעה בחודש כסלו ה'תרס"ב עם ר' אהרן אלחדיף בעניין שליחות לתוניסיה החליט להתפטר מתפקידו כ"חכם באשי". בשנת ה'תרס"ד מונה לראש הוועד לקהילת קודש טבריה.
בשנת ה'תרס"ז הקיץ משנתו לאחר שחלם כי הינו עומד להיפטר מהעולם והחל ללמוד תורה במהירות, נכדו שהתעורר לשמע קול לימודו הבחין כי משהו שונה בפניו ורץ לקרוא לאביו (ר' בכור מסעוד אבוחבוט). כאשר חתנו (ר' בכור מסעוד אבוחבוט) הגיע ביקש שיזעיקו רופא ולשאלתו כיצד הוא חש השיב כי אינו מרגיש דבר! ברך אותו ואת בניו, קרא 'קריאת שמע' וכעבור כשעה השיב את נשמתו ליוצרה.

רבי דוד נתנאל רופא (נפטר תרס"ג), מחכמי טבריה. שימש כשד"ר בכמה קהילות בצפון אפריקה, ובזכות שליחויותיו הציל את קהילת טבריה מקריסה כלכלית. היה מפורסם בצדקותו וקדושתו. לפי המסופר, נהג לסיים את התלמוד בכל שנה מחדש, כאשר הוא לומד גם במהלך נסיעותיו הרבות. מכתב השד"רות שלפנינו הוא משליחותו בשנת תר"ל למרוקו. לאחר מכן, בשנים תרל"א-תרל"ב יצא בשליחות אל ערי תוניסיה ואלג'יריה. בשנת תרמ"ט שהה בשליחות בבומביי שבהודו. בשנים תרס"א-תרס"ג היה שוב שד"ר בתוניסיה, אז נפטר ונקבר שם. מאז, ביום השנה לפטירתו, היו המונים משתטחים על קברו. בערי צפון אפריקה וטבריה היו מספרים אחרי פטירתו על מעשי ניסים שנקשרו בשמו (יערי, שלוחי ארץ ישראל, עמ' 656; גליס, אנציקלופדיה לתולדות חכמי ארץ ישראל, כרך א, עמ' שיד; רפאל רופא, מבוא ותולדות לספר מעשה חייא, מאת רבי חייא רופא, ירושלים תשנ"ז, עמ' כד-כז).