ספר הקדוש אור המאיר – מראשוני ספרי החסידות קארעץ, אחר תקנ"ח.

ספר אור המאיר, פירושים ורמזים בדרך החסידות על חמשה חומשי תורה, חמש מגילות ודרשות למועדים, מאת הרה"ק רבי זאב וואלף מזיטומיר, מגדולי תלמידי המגיד ממעזריטש.

הסכמות: ר’ לוי יצחק מברדיטשוב, ר’ אשר צבי מאוסטרהא, ר’ יהודה ליב משידלוב, ר’ יוסף מקאסנטין ור’ מרדכי ב"ר פינחס מקארעץ, מהוצאת קארעץ תקנ"ח.

הספר נדפס לראשונה בקארעץ בשנת תקנ"ח. מחמת חביבותו הרבה אזל במהירות מן השוק, ותוך זמן קצר נדפסה מהדורה נוספת זהה באותו מקום ובאותו ציון שנה - והיא המהדורה שלפנינו.
הביבליוגרפים מציינים כי קיימות שתי מהדורות כמעט זהות הנושאות בשערן את הכיתוב קארעץ תקנ"ח. לדעת החוקרים מדובר במהדורה מאוחרת יותר, שנדפסה ככל הנראה מספר שנים לאחר ההדפסה הראשונה, כאשר המדפיס שמר את שנת הדפוס המקורית בשער. א' טויבר סבר כי נדפסה סביב השנים תקע"ג–תקע"ד, ובספר גנזי ישראל נקבע כי נדפסה בין השנים תק"ס–תקע"ה.

ההבדלים בין המהדורות:

בשער: לסדר ולפרט ו’ה’י’ה’ מ’נ’ו’חת’ו’ כ’בו’ד’ [תקנ"ח]. התאריך מזוייף. השער מוקף מסגרת (כמו בהוצאת תקנ"ח האמיתית), ובחלקו התחתון ציור: עציץ עם פרחים. זו ההוצאה השניה. נדפסה דף-על-דף כמו הוצאת קארעץ תקנ"ח. בהסכמות, שהן כמו בהוצאה הראשונה (חמש הסכמות), שינה המדפיס את האיסור להדפיס את הספר שנית: במקום "חמשה עשר שנים" נדפס כאן "משך עשרים שנה". בהסכמות מופיע שמו של ר’ דוב בער מסלאוויטא, המביא לדפוס של הוצאת תקנ"ח, ומכאן שהוא עסק גם בהדפסה של הוצאה זו. בהסכמות שנדפסו בהוצאת פאריצק תקע"ה כותבים המסכימים שההסכמות שנדפסו כאן מזויפות ("טעות נפל בהדפסה"), שכן הרבנים שהסכימו להוצאת קארעץ הגבילו את האיסור לחמש עשרה שנים בלבד, והמדפיס שרצה להרחיב האיסור מעבר למה שקצבו לו, השאיר את התאריך תקנ"ח אך שינה את הכתוב בהסכמה.
במהדורה זו ספירת הדפים נמשכת ברצף לאורך כל הספר, בעוד שבמהדורה הראשונה הספירה נפרדת לכל חומש.

המחבר הרה"ק המפורסם רבי וואלף מזיטאמיר, היה מגדולי תלמידי המגיד ממעזריטש, ומקורבם ותלמידם של רבי יעקב יוסף מפולנאה, רבי נחום מטשערנאביל ורבי לוי יצחק מבארדיטשוב. היה מקורב גם לרבי פנחס מקארעץ, שהתבטא עליו: "ראיתי כיצד אליהו הנביא מתלווה אליו ומגלה לו את סודה הכמוס של האידרא קדישא". הצדיק ר' ליב שרה'ס התבטא עליו כי "ראה על פניו את צלם אלקים בשלמות". בשער הספר שלפנינו נכתבו דברים מופלאים בשבחו, ביניהם: "היה דבוק בקונו בכל עתיו ורגעיו בלתי נפרד בהליכה ובישיבה..."
הספר נכתב מפיו על ידי תלמידו הרה"ק רבי אליעזר מזיטאמיר בעל "פרקי הנאזר". האדמו"ר רבי ישראל מריזשין אמר על הספר כי "כל מה שכתוב בספר הוא מחובת כל יהודי להתנהג כך", ובשמו של האדמו"ר רבי ישכר דוב מבעלזא נאמר כי: "במה שהשפיעו להמחבר תורה מן השמים, אמר רק שמינית, וממה שאמר שמעו רק שמינית, וממה ששמעו הבינו רק שמינית, וממה שהבין הכותב בעל 'פרקי הנאזר' כתב מזה רק שמינית, וממה שהדפיסו מבינים רק שמינית". רבי זאב וואלף נפטר בשנת תקנ"ח, וספרו נדפס סמוך לאחר פטירתו (יתכן שלכך רומז פרט השנה: "והיה מנוחתו כבוד").

רס דף. מצב טוב מאוד, כתמי שימוש, חלק מהדפים חתוכים בחלק העליון מעט מאוד בכותרת וקצת במספור הדפים. חוץ מזה במצב מפואר ונאה. כריכת חצי עור עתיקה עם כיתוב עתיק של שם הספר "אור המאיר".

ספרי חסידות, סטפנסקי מס' 25.

גנזי ישראל, מס’ 1140,