יסוד! לראשונה העותק האישי של אדמו"ר הרה"ק ר' אברהם שמחה מבארניב זיע"א: עץ שתול פרנקפורט....
" דבר ידוע הוא מפי ספרים, כי בכל עת אשר נסע הרה"ק ר' אברהם שמחה מבארניב אל רבו רבי חיים הלברשטאם מצאנז, נהג לקום מפניו משום כבוד תורתו וקדושתו ומשום כבוד סבו הרבי מרופשיץ שהיה רבו של רבי חיים מצאנז..."
ספר ''עץ שתול'' ספר העקרים לרבי יוסף אלבו, עם פירוש מאת רבי גדליה ליפשיץ.
פרנקפורט, תקמ"ח 1788.
בסוף הספר רשימה קצרה של שמות החותמים בתוכם נמנה גאון אותו הדור, פאר ישראל רבי עקיבא איגר. בפתח הספר הסכמת הנודע ביהודה אשר כנודע מיעט בהסכמות.
לראשונה במכירות עותקו האישי חתום בחותמת הקודש האישית מהרה"ק מבארניב, האדמו"ר ר' אברהם שמחה הורוויץ האדמו"ר מבארניב נכד הרה"ק מראפשיץ ודז'יקוב.
החותמות מתנוססות בדף השער ובדף שאחריו ישנה חותמת נוספת.
אדמו"ר הרה"ק רבי אברהם שמחה הורוויץ מבארנוב, (תר"ו - תרע"ו). נולד לאביו הרה"ק רבי ישראל הורוויץ זצ"ל בנו בכורו של הרה"ק רבי אלעזר מדזיקוב זצ"ל, ולאמו הרבנית הצדקית בילא בת הרה"ק רבי אברהם חיים הורוויץ מלינסק בן הרה"ק מראפשיץ זצ"ל. הוריו נפקדו בזרע של קיימא בברכתו של הרה"ק רבי צבי הירש מריאמנוב זצ"ל, ונולד להם בנם של רבי אברהם שמחה לאחר שחיכו יותר מעשר שנים. רבי אברהם שמחה נתחנך על ברכי אביו, שממנו קיבל הרבה, וכבר מנערותו ניכר כי לגדולת נוצר, כך עלה ונתעלה במעלו התורה והחסידות.
לאחר נישואיו ניהל קשר ידידות אמיץ עם בן דודו רבי נפתלי חיים הורוביץ מדזיקוב, והיה אצלו כתלמיד חבר. רבי נפתלי חיים, שהסתיר הנהגותיו, גילה לו הרבה מסודותיו, ואף כאשר רבי נפתלי חיים עלה לירושלים בשנת תרכ"ז - המשיכו להתכתב ביניהם.
הרבה הסתופף בצל צדיקי הדור, ובמיוחד אצל הרה"ק מצאנז זצ"ל, שבו היה דבוק בכל נימי נפשו, חוץ מזה נסע גם להרה"ק רבי יהושע מבעלזא, הרה"ק דוד'ל טאלנא ועוד. לאחר שנפטר אביו זצ"ל בשנת תר"ל, מילא מקומו כאב"ד בארנוב בהיותו עוד אברך רך בשנים, כבן כ"ב שנה, ושימש שם עד לשנת תרס"ט עת עלייתו לארץ ישראל.
באלול בשנה הנ"ל הופיע בשערי ירושלים, ומיד עם בואו נתקרבו אצלו רבנים, חסידם ואנשי מעשה, תלמידי חכמים יקירי ירושלים, ומדי שבת בשבתו התאספו ובאו לשולחנותיו הקדושים לשמוע תורותיו ומאמרותיו הנפלאים, מלא דברי קבלה וחסידות רמזים וגמטריאות. בירושלים המשיך בעבודתו הקודש עד לפטירתו בשנת תרע"ו. הניח אחריו בנין וחתנין בנן של קדושים ובני עלייה, ותלמידים מופלגים ומובהקים. מחיבוריו 'חמרא טבא', אורה ושמחה', מלבד עוד חיבורים שנאבדו במשך השנים.
מגדולי תלמידיו הוא הגאון המקובל רבי אשר ישעי' זעליג מרגליות זצוק"ל מירושלים, שדבק ברבו בכל נימי נפשו.
[7] ג-צד דף. מצב טוב טוב מאוד. כתמים. פינת דף השער התחתונה מצד השמאלי הושלמה בצילום אומנותי. כריכת חצי עור עתיקה.
Reserve
Time, Location
Auction House
" דבר ידוע הוא מפי ספרים, כי בכל עת אשר נסע הרה"ק ר' אברהם שמחה מבארניב אל רבו רבי חיים הלברשטאם מצאנז, נהג לקום מפניו משום כבוד תורתו וקדושתו ומשום כבוד סבו הרבי מרופשיץ שהיה רבו של רבי חיים מצאנז..."
ספר ''עץ שתול'' ספר העקרים לרבי יוסף אלבו, עם פירוש מאת רבי גדליה ליפשיץ.
פרנקפורט, תקמ"ח 1788.
בסוף הספר רשימה קצרה של שמות החותמים בתוכם נמנה גאון אותו הדור, פאר ישראל רבי עקיבא איגר. בפתח הספר הסכמת הנודע ביהודה אשר כנודע מיעט בהסכמות.
לראשונה במכירות עותקו האישי חתום בחותמת הקודש האישית מהרה"ק מבארניב, האדמו"ר ר' אברהם שמחה הורוויץ האדמו"ר מבארניב נכד הרה"ק מראפשיץ ודז'יקוב.
החותמות מתנוססות בדף השער ובדף שאחריו ישנה חותמת נוספת.
אדמו"ר הרה"ק רבי אברהם שמחה הורוויץ מבארנוב, (תר"ו - תרע"ו). נולד לאביו הרה"ק רבי ישראל הורוויץ זצ"ל בנו בכורו של הרה"ק רבי אלעזר מדזיקוב זצ"ל, ולאמו הרבנית הצדקית בילא בת הרה"ק רבי אברהם חיים הורוויץ מלינסק בן הרה"ק מראפשיץ זצ"ל. הוריו נפקדו בזרע של קיימא בברכתו של הרה"ק רבי צבי הירש מריאמנוב זצ"ל, ונולד להם בנם של רבי אברהם שמחה לאחר שחיכו יותר מעשר שנים. רבי אברהם שמחה נתחנך על ברכי אביו, שממנו קיבל הרבה, וכבר מנערותו ניכר כי לגדולת נוצר, כך עלה ונתעלה במעלו התורה והחסידות.
לאחר נישואיו ניהל קשר ידידות אמיץ עם בן דודו רבי נפתלי חיים הורוביץ מדזיקוב, והיה אצלו כתלמיד חבר. רבי נפתלי חיים, שהסתיר הנהגותיו, גילה לו הרבה מסודותיו, ואף כאשר רבי נפתלי חיים עלה לירושלים בשנת תרכ"ז - המשיכו להתכתב ביניהם.
הרבה הסתופף בצל צדיקי הדור, ובמיוחד אצל הרה"ק מצאנז זצ"ל, שבו היה דבוק בכל נימי נפשו, חוץ מזה נסע גם להרה"ק רבי יהושע מבעלזא, הרה"ק דוד'ל טאלנא ועוד. לאחר שנפטר אביו זצ"ל בשנת תר"ל, מילא מקומו כאב"ד בארנוב בהיותו עוד אברך רך בשנים, כבן כ"ב שנה, ושימש שם עד לשנת תרס"ט עת עלייתו לארץ ישראל.
באלול בשנה הנ"ל הופיע בשערי ירושלים, ומיד עם בואו נתקרבו אצלו רבנים, חסידם ואנשי מעשה, תלמידי חכמים יקירי ירושלים, ומדי שבת בשבתו התאספו ובאו לשולחנותיו הקדושים לשמוע תורותיו ומאמרותיו הנפלאים, מלא דברי קבלה וחסידות רמזים וגמטריאות. בירושלים המשיך בעבודתו הקודש עד לפטירתו בשנת תרע"ו. הניח אחריו בנין וחתנין בנן של קדושים ובני עלייה, ותלמידים מופלגים ומובהקים. מחיבוריו 'חמרא טבא', אורה ושמחה', מלבד עוד חיבורים שנאבדו במשך השנים.
מגדולי תלמידיו הוא הגאון המקובל רבי אשר ישעי' זעליג מרגליות זצוק"ל מירושלים, שדבק ברבו בכל נימי נפשו.
[7] ג-צד דף. מצב טוב טוב מאוד. כתמים. פינת דף השער התחתונה מצד השמאלי הושלמה בצילום אומנותי. כריכת חצי עור עתיקה.