כתב יד נדיר ויוצא מגדר הרגיל מאת גאון הגאונים...
כתב יד נדיר ויוצא מגדר הרגיל מאת גאון הגאונים רבי יוסף רוזין אב"ד דווינסק – “הרוגוצ'ובר”
תשובה נדירה באורכה ובתוכנה, בכתב יד קדשו של אחד מגדולי וחריפי המוחות שקמו לעם ישראל בדורות האחרונים – הגאון הרוגוצ'ובר.
כתב יד ארוך במיוחד, שלושה עמודים כתובים בצפיפות (כ־1,000 מילים), הכולל שתי תשובות הלכתיות שלמות, בכתב ידו ה“עילויי” אך הברור של הרוגוצ'ובר.
נכתב בדווינסק, יום א', י"ב אב תרפ"ט [1929], וחתום במלואו:
“יוסף רוזין רב דפ"ק הנ"ל”.
כידוע, תשובותיו של הרוגוצ'ובר נודעות בקיצורן הקיצוני – לעיתים שורה אחת בלבד, ולעיתים רשימת “עיין שם”, המצריכה מן השואל עמל פענוח כביר כדי לרדת לסוף דעתו.
והנה לפנינו תופעה חריגה ביותר: תשובות ארוכות, מנומקות ומפורטות, מהארוכות שבתשובותיו הידועות, ובהן פריסה רחבה ונדירה של הסוגיה.
התשובות עוסקות בדינו של ספר תורה שחסרה בו אות אחת, וכוללות עיון מקיף ויסודי בהלכות כתיבת וקריאת ספר תורה – בהיקף שכמעט ואינו מצוי כלל בכתבי הרוגוצ'ובר.
התשובות נדפסו כלשונן בשו"ת “צפנת פענח” החדשות (חלק אורח חיים, סימנים פ"ו–פ"ז). עם זאת, גם שם לא נזכר מי הוא הנמען שבעבורו יצא הרוגוצ'ובר מגדרו והשיב במכתב כה ארוך.
רק ממקור נוסף – קובץ “יגדיל תורה” של חב"ד (שנה ז, נ–נה, ניו יורק תשמ"ג, עמ' ע"ה) – נחשפה זהות הנמען:
הגאון החסיד רבי יעקב לנדא, שלימים נמנה עם גדולי הדור.
אף שבעת כתיבת המכתב היה עדיין צעיר לימים, בחור טרם נישואיו, כבר שימש כרב הפוסק בחצרו של הרה"ק רבי שלום דובער שניאורסון (הרש"ב) ולאחר מכן של הריי”ץ מליובאוויטש. לאחר שחרור הריי"ץ ממאסרו בשנת תרפ"ז, עבר רבי יעקב לנדא יחד עמו ללטביה, ובאותה תקופה שהה בבית הרוגוצ'ובר בדווינסק. שם הכיר את רעייתו, ושם אף שימש הרוגוצ'ובר עצמו כמסדר הקידושין שלו.
באותה תקופה ממש נכתב המכתב שלפנינו – וייתכן בהחלט כי התשובה עוסקת בספר תורה של הריי"ץ, השערה המוסיפה ממד היסטורי־חסידי לפריט.
למרות שהרוגוצ'ובר נודע כ“מבטל” גדול, וסיפורים רבים נלחשים אודות התבטאויות חריפות שלו – הדברים נותרו לרוב בגדר “תורה שבעל פה”. והנה, בתשובה השנייה שלפנינו מופיעה התבטאות חריפה ונדירה ביותר בכתב ידו, כנגד המדקדקים בקריאת התורה:
“ולא כל דקדוק של השוטים המדקדקים, אשר רק הבל, רק של האותיות, ורק בק"ש, צריך לכתחילה, לקרות בדקדוק לשיטת הרמב"ם ז"ל, ר"ל הנח והנע.”
(תשובה ב', עמ' 3)
מדובר בעדות נדירה ביותר לסגנונו הישיר של הרוגוצ'ובר – לא כסיפור, אלא כתיעוד כתוב ומוחשי.
לפנינו כתב יד יחיד מסוגו – הן באורכו, הן בתוכנו, הן בזהות מחברו והן בזהות נמענו –
ומפריטי הדגל של המכירה הפומבית.
מפרט:
מצב:
ביוגרפיה:
גאון הגאונים רבי יוסף רוזין מדווינסק – “הרוגוצ'ובר” [תרי"ח–תרצ"ו | 1858–1936],
הגאון רבי יוסף רוזין, אב"ד דווינסק, מן הדמויות הפלאיות והייחודיות בתולדות עולם התורה. נודע בכינויו “הרוגוצ'ובר” על שם עיר הולדתו רוגוטשוב. תלמידם של אדמו"רי חב"ד וקאפוסט ושל הגאון רבי יוסף דב סולובייצ'יק בעל ה"בית הלוי", ולימים שימש במשך עשרות שנים כרב עדת חסידי חב"ד בעיר דווינסק, לצדו של הגאון רבי מאיר שמחה הכהן בעל ה"אור שמח".
הרוגוצ'ובר ניחן בידיעה פנומנלית של כל חלקי התורה, בחריפות מחשבה נדירה ובשיטת לימוד ייחודית, המאופיינת בהגדרות עומק, קישורים מפתיעים בין סוגיות רחוקות וכתיבה קצרה, מרומזת ודחוסה. תשובותיו ההלכתיות נודעו בקיצורן הקיצוני ובשפע מראי מקומות, עד שנאמר כי הקורא בהן נדרש “לפענח” את דעתו.
חיבוריו נדפסו בסדרת ספריו “צפנת פענח”, העוסקים בעיקר בביאור שיטתי ועמוק של דברי הרמב"ם. בשל עומקם וסגנונם הייחודי, הוקמו בדורות האחרונים מכונים מיוחדים לפירוש והנגשת כתביו.
אישיותו הגאונית והחריגה עוררה השתאות גם מחוץ לעולם התורה; המשורר ח"נ ביאליק אמר עליו: “מן המוח שלו אפשר לחצוב שני איינשטיינים.” הרוגוצ'ובר נחשב לדמות חד־פעמית, “רשות היחיד” בעולם התורה.
הנמען הגאון החסיד רבי יעקב לנדא, רב החצר של אדמו"רי חב"ד בדור הרש"ב והריי"ץ
הגאון החסיד רבי יעקב לנדא היה מגדולי תלמידי החכמים בחוגי חב"ד בראשית המאה ה־20, וכיהן כרב פוסק וכרב החצר של אדמו"רי חב"ד – תחילה בחצרו של הרה"ק רבי שלום דובער שניאורסון (הרש"ב), ולאחר מכן אצל בנו ממלא מקומו הריי"ץ מליובאוויטש.
עוד בימי בחרותו הוכתר לרב על מקום אביו, ונחשב לסמכות הלכתית מרכזית בחוגי חב"ד. לאחר שחרור הריי"ץ מן המאסר בשנת תרפ"ז, עקר רבי יעקב לנדא ללטביה יחד עמו, ובתקופה זו שהה בדווינסק בסמיכות להרוגוצ'ובר. שם נוצר הקשר ההדוק ביניהם, ושם אף שימש הרוגוצ'ובר כמסדר הקידושין של רבי יעקב לנדא.
יש להדגיש כי הרוגוצ'ובר עצמו היה חסיד חב"ד, וקשריו עם הנהגת חב"ד היו מהותיים. על רקע זה מסתבר מאוד כי המכתב הארוך שלפנינו עוסק בעניינים הנוגעים לחצר חב"ד עצמה – ואולי אף בספר תורה של הריי"ץ – דבר המסביר את האריכות החריגה וההתמסרות המלאה של הרוגוצ'ובר לכתיבת תשובה מפורטת ורחבת־היקף, בניגוד מוחלט לדרכו הרגילה לקצר עד קצה גבול האפשר.
כתב יד נדיר ויוצא מגדר הרגיל מאת גאון הגאונים רבי יוסף רוזין אב"ד דווינסק – “הרוגוצ'ובר”
תשובה נדירה באורכה ובתוכנה, בכתב יד קדשו של אחד מגדולי וחריפי המוחות שקמו לעם ישראל בדורות האחרונים – הגאון הרוגוצ'ובר.
כתב יד ארוך במיוחד, שלושה עמודים כתובים בצפיפות (כ־1,000 מילים), הכולל שתי תשובות הלכתיות שלמות, בכתב ידו ה“עילויי” אך הברור של הרוגוצ'ובר.
נכתב בדווינסק, יום א', י"ב אב תרפ"ט [1929], וחתום במלואו:
“יוסף רוזין רב דפ"ק הנ"ל”.
כידוע, תשובותיו של הרוגוצ'ובר נודעות בקיצורן הקיצוני – לעיתים שורה אחת בלבד, ולעיתים רשימת “עיין שם”, המצריכה מן השואל עמל פענוח כביר כדי לרדת לסוף דעתו.
והנה לפנינו תופעה חריגה ביותר: תשובות ארוכות, מנומקות ומפורטות, מהארוכות שבתשובותיו הידועות, ובהן פריסה רחבה ונדירה של הסוגיה.
התשובות עוסקות בדינו של ספר תורה שחסרה בו אות אחת, וכוללות עיון מקיף ויסודי בהלכות כתיבת וקריאת ספר תורה – בהיקף שכמעט ואינו מצוי כלל בכתבי הרוגוצ'ובר.
התשובות נדפסו כלשונן בשו"ת “צפנת פענח” החדשות (חלק אורח חיים, סימנים פ"ו–פ"ז). עם זאת, גם שם לא נזכר מי הוא הנמען שבעבורו יצא הרוגוצ'ובר מגדרו והשיב במכתב כה ארוך.
רק ממקור נוסף – קובץ “יגדיל תורה” של חב"ד (שנה ז, נ–נה, ניו יורק תשמ"ג, עמ' ע"ה) – נחשפה זהות הנמען:
הגאון החסיד רבי יעקב לנדא, שלימים נמנה עם גדולי הדור.
אף שבעת כתיבת המכתב היה עדיין צעיר לימים, בחור טרם נישואיו, כבר שימש כרב הפוסק בחצרו של הרה"ק רבי שלום דובער שניאורסון (הרש"ב) ולאחר מכן של הריי”ץ מליובאוויטש. לאחר שחרור הריי"ץ ממאסרו בשנת תרפ"ז, עבר רבי יעקב לנדא יחד עמו ללטביה, ובאותה תקופה שהה בבית הרוגוצ'ובר בדווינסק. שם הכיר את רעייתו, ושם אף שימש הרוגוצ'ובר עצמו כמסדר הקידושין שלו.
באותה תקופה ממש נכתב המכתב שלפנינו – וייתכן בהחלט כי התשובה עוסקת בספר תורה של הריי"ץ, השערה המוסיפה ממד היסטורי־חסידי לפריט.
למרות שהרוגוצ'ובר נודע כ“מבטל” גדול, וסיפורים רבים נלחשים אודות התבטאויות חריפות שלו – הדברים נותרו לרוב בגדר “תורה שבעל פה”. והנה, בתשובה השנייה שלפנינו מופיעה התבטאות חריפה ונדירה ביותר בכתב ידו, כנגד המדקדקים בקריאת התורה:
“ולא כל דקדוק של השוטים המדקדקים, אשר רק הבל, רק של האותיות, ורק בק"ש, צריך לכתחילה, לקרות בדקדוק לשיטת הרמב"ם ז"ל, ר"ל הנח והנע.”
(תשובה ב', עמ' 3)
מדובר בעדות נדירה ביותר לסגנונו הישיר של הרוגוצ'ובר – לא כסיפור, אלא כתיעוד כתוב ומוחשי.
לפנינו כתב יד יחיד מסוגו – הן באורכו, הן בתוכנו, הן בזהות מחברו והן בזהות נמענו –
ומפריטי הדגל של המכירה הפומבית.
מפרט:
מצב:
ביוגרפיה:
גאון הגאונים רבי יוסף רוזין מדווינסק – “הרוגוצ'ובר” [תרי"ח–תרצ"ו | 1858–1936],
הגאון רבי יוסף רוזין, אב"ד דווינסק, מן הדמויות הפלאיות והייחודיות בתולדות עולם התורה. נודע בכינויו “הרוגוצ'ובר” על שם עיר הולדתו רוגוטשוב. תלמידם של אדמו"רי חב"ד וקאפוסט ושל הגאון רבי יוסף דב סולובייצ'יק בעל ה"בית הלוי", ולימים שימש במשך עשרות שנים כרב עדת חסידי חב"ד בעיר דווינסק, לצדו של הגאון רבי מאיר שמחה הכהן בעל ה"אור שמח".
הרוגוצ'ובר ניחן בידיעה פנומנלית של כל חלקי התורה, בחריפות מחשבה נדירה ובשיטת לימוד ייחודית, המאופיינת בהגדרות עומק, קישורים מפתיעים בין סוגיות רחוקות וכתיבה קצרה, מרומזת ודחוסה. תשובותיו ההלכתיות נודעו בקיצורן הקיצוני ובשפע מראי מקומות, עד שנאמר כי הקורא בהן נדרש “לפענח” את דעתו.
חיבוריו נדפסו בסדרת ספריו “צפנת פענח”, העוסקים בעיקר בביאור שיטתי ועמוק של דברי הרמב"ם. בשל עומקם וסגנונם הייחודי, הוקמו בדורות האחרונים מכונים מיוחדים לפירוש והנגשת כתביו.
אישיותו הגאונית והחריגה עוררה השתאות גם מחוץ לעולם התורה; המשורר ח"נ ביאליק אמר עליו: “מן המוח שלו אפשר לחצוב שני איינשטיינים.” הרוגוצ'ובר נחשב לדמות חד־פעמית, “רשות היחיד” בעולם התורה.
הנמען הגאון החסיד רבי יעקב לנדא, רב החצר של אדמו"רי חב"ד בדור הרש"ב והריי"ץ
הגאון החסיד רבי יעקב לנדא היה מגדולי תלמידי החכמים בחוגי חב"ד בראשית המאה ה־20, וכיהן כרב פוסק וכרב החצר של אדמו"רי חב"ד – תחילה בחצרו של הרה"ק רבי שלום דובער שניאורסון (הרש"ב), ולאחר מכן אצל בנו ממלא מקומו הריי"ץ מליובאוויטש.
עוד בימי בחרותו הוכתר לרב על מקום אביו, ונחשב לסמכות הלכתית מרכזית בחוגי חב"ד. לאחר שחרור הריי"ץ מן המאסר בשנת תרפ"ז, עקר רבי יעקב לנדא ללטביה יחד עמו, ובתקופה זו שהה בדווינסק בסמיכות להרוגוצ'ובר. שם נוצר הקשר ההדוק ביניהם, ושם אף שימש הרוגוצ'ובר כמסדר הקידושין של רבי יעקב לנדא.
יש להדגיש כי הרוגוצ'ובר עצמו היה חסיד חב"ד, וקשריו עם הנהגת חב"ד היו מהותיים. על רקע זה מסתבר מאוד כי המכתב הארוך שלפנינו עוסק בעניינים הנוגעים לחצר חב"ד עצמה – ואולי אף בספר תורה של הריי"ץ – דבר המסביר את האריכות החריגה וההתמסרות המלאה של הרוגוצ'ובר לכתיבת תשובה מפורטת ורחבת־היקף, בניגוד מוחלט לדרכו הרגילה לקצר עד קצה גבול האפשר.
