נדיר! תשובה הלכתית ארוכה בכתי"ק רבי אלחנן יעקובוביץ מרבני ביאליסטוק אל מהרש"ם הכהן הולנדר. בילאסטוק...
תשובה הלכתית ארוכה בכתב ידו וחתימתו של רבי אלחנן יעקובוביץ ראש ישיבת בילסטוק ומרבניה החשובים של העיר ביאליסטוק
התשובה נשלחה אל מהרש"ם הכהן הולנדר. בילאסטוק תרצ"א [1931].
התשובה שלפנינו עוסקת במשא ומתן הלכתי עמוק בענין אחד ששכר בית וקבע מזוזה מיד בברכה אי שפיר עבד או ברכתו לבטלה ואין לעשות כן.
[1] דף נייר רשמי. 22x15 ס"מ.
קמטים, כתמים, קרעים בשוליים.
הגאון הגדול רבי אלחנן יעקובוביץ ראש ישיבת ביאלסטוק.נולד בעיר ביאליסטוק תלמיד ראדין וסלבודקה ומראשי הישיבות בדור שלפני השואה ובסוף ימיו בירושלים מחותנו של רבי אריה לוין .
מקבל המכתב הגאון רבי שמואל מאיר הכהן הולנדר (תרמ"ט-תשכ"ה, אנצי' לחכמי גליציה, ב, עמ' 96-99), בן רבי נתן דוד אב"ד אמסנא וחתן האדמו"ר רבי שלום הגר מסטרוזיניץ. משנת תרע"ג (1913) ראב"ד ומו"צ בטשרנוביץ, לאחר השואה עלה לארץ ישראל, בה כיהן כרבה של שכונת נוה-צדק וקהל חסידים בתל-אביב. נודע כאחד מגדולי הרבנים בארץ ישראל. התכתב בהלכה ובחסידות עם כל גדולי דורו. ממקורביהם של הרב מטשיבין רבי אהרן מבעלז והחזון איש (ראה פאר הדור, ד', עמ' קצא: צילום תשובת החזו"א אליו). גאון מופלג וחסיד נאמן. תלמיד רבי שלמה מבובוב, מקורב לאדמור"י בעלז, רוז'ין, וויזניץ וצאנז. מחידושיו נדפסו הספרים "שם הכהן" שו"ת ודרשות. "מהרש"ם הכהן" על התורה ומאמרים רבים. [דברים רבים הובאו בשמו בסדרת ספרי "מגדולי התורה והחסידות" ובספרים נוספים].
תשובה הלכתית ארוכה בכתב ידו וחתימתו של רבי אלחנן יעקובוביץ ראש ישיבת בילסטוק ומרבניה החשובים של העיר ביאליסטוק
התשובה נשלחה אל מהרש"ם הכהן הולנדר. בילאסטוק תרצ"א [1931].
התשובה שלפנינו עוסקת במשא ומתן הלכתי עמוק בענין אחד ששכר בית וקבע מזוזה מיד בברכה אי שפיר עבד או ברכתו לבטלה ואין לעשות כן.
[1] דף נייר רשמי. 22x15 ס"מ.
קמטים, כתמים, קרעים בשוליים.
הגאון הגדול רבי אלחנן יעקובוביץ ראש ישיבת ביאלסטוק.נולד בעיר ביאליסטוק תלמיד ראדין וסלבודקה ומראשי הישיבות בדור שלפני השואה ובסוף ימיו בירושלים מחותנו של רבי אריה לוין .
מקבל המכתב הגאון רבי שמואל מאיר הכהן הולנדר (תרמ"ט-תשכ"ה, אנצי' לחכמי גליציה, ב, עמ' 96-99), בן רבי נתן דוד אב"ד אמסנא וחתן האדמו"ר רבי שלום הגר מסטרוזיניץ. משנת תרע"ג (1913) ראב"ד ומו"צ בטשרנוביץ, לאחר השואה עלה לארץ ישראל, בה כיהן כרבה של שכונת נוה-צדק וקהל חסידים בתל-אביב. נודע כאחד מגדולי הרבנים בארץ ישראל. התכתב בהלכה ובחסידות עם כל גדולי דורו. ממקורביהם של הרב מטשיבין רבי אהרן מבעלז והחזון איש (ראה פאר הדור, ד', עמ' קצא: צילום תשובת החזו"א אליו). גאון מופלג וחסיד נאמן. תלמיד רבי שלמה מבובוב, מקורב לאדמור"י בעלז, רוז'ין, וויזניץ וצאנז. מחידושיו נדפסו הספרים "שם הכהן" שו"ת ודרשות. "מהרש"ם הכהן" על התורה ומאמרים רבים. [דברים רבים הובאו בשמו בסדרת ספרי "מגדולי התורה והחסידות" ובספרים נוספים].
