לא נדפס! קונטרס שלם "הקצות החושן של דורנו" -...
לא נדפס! קונטרס שלם "הקצות החושן של דורנו" - חידושי תורה בעצם כתב יד קודשו של הגאון רבי משה פינקל זצוק"ל – שנות התר"פ לערך
שניים עשר עמודים של חידושי תורה על מסכת בבא בתרא, בעצם כתב יד קודשו של הגאון רבי משה פינקל, בנו של ה'סבא מסלבודקא' זיע"א, ור"מ בישיבות סלבודקא וחברון – שנות התר"פ לערך.
הגאון רבי משה פינקל - מראשי ישיבת כנסת ישראל בסלבודקה ובחברון (תרמ"ד- תרפ"ו 1884-1925), בנו של "הסבא מסלבודקה" רבי נתן צבי פינקל, וחתנו של ראש הישיבה הגאון רבי משה מרדכי אפשטיין. נודע כאחד המופלגים שבעילויי ולמדני ישיבות ליטא, וכונה "עילוי שבעילויים". רבי חיים הלוי מבריסק הפליג במעלת למדנותו והבנתו העמוקה. רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק שהתפעל מלמדנותו, צפה לו עתיד מזהיר בעולם התורה, ואמר כי הוא עתיד להיות ה"קצות החושן" של הדור הבא. בשנת תרע"ג החל להשמיע שיעוריו בישיבת סלבודקה. בחודש אדר תרפ"ה עלה לארץ ישראל, ונמנה בין ראשי ישיבת "כנסת ישראל - סלבודקה" בעיר האבות חברון. נפטר בחול המועד סוכות תרמ"ו, בשנת המ"ב לימי חייו, ובחיי אביו הגדול [ידועים הסיפורים על שליטתו המוסרית של הסבא מסלבודקה על רגשותיו, והתמודדותו עם האבל הכבד בימי החג]. מסורת היא במשפחתו כי לצד גאונותו המופלגת בנגלה היו לו מהלכים בתורת הנסתר ועמד בקשר עם הגאון המקובל בעל ה"לשם". בנו היה הגאון המופלא רבי דוד פינקל (מתלמידי ומקורבי הגרי"ז מבריסק והגרא"ז מלצר), ובתו היתה הרבנית מרים ברוידא, אשת הגאון רבי שמחה זיסל ברוידא ראש ישיבת חברון וחבר "מועצת גדולי התורה
לא נדפס! קונטרס שלם "הקצות החושן של דורנו" - חידושי תורה בעצם כתב יד קודשו של הגאון רבי משה פינקל זצוק"ל – שנות התר"פ לערך
שניים עשר עמודים של חידושי תורה על מסכת בבא בתרא, בעצם כתב יד קודשו של הגאון רבי משה פינקל, בנו של ה'סבא מסלבודקא' זיע"א, ור"מ בישיבות סלבודקא וחברון – שנות התר"פ לערך.
הגאון רבי משה פינקל - מראשי ישיבת כנסת ישראל בסלבודקה ובחברון (תרמ"ד- תרפ"ו 1884-1925), בנו של "הסבא מסלבודקה" רבי נתן צבי פינקל, וחתנו של ראש הישיבה הגאון רבי משה מרדכי אפשטיין. נודע כאחד המופלגים שבעילויי ולמדני ישיבות ליטא, וכונה "עילוי שבעילויים". רבי חיים הלוי מבריסק הפליג במעלת למדנותו והבנתו העמוקה. רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק שהתפעל מלמדנותו, צפה לו עתיד מזהיר בעולם התורה, ואמר כי הוא עתיד להיות ה"קצות החושן" של הדור הבא. בשנת תרע"ג החל להשמיע שיעוריו בישיבת סלבודקה. בחודש אדר תרפ"ה עלה לארץ ישראל, ונמנה בין ראשי ישיבת "כנסת ישראל - סלבודקה" בעיר האבות חברון. נפטר בחול המועד סוכות תרמ"ו, בשנת המ"ב לימי חייו, ובחיי אביו הגדול [ידועים הסיפורים על שליטתו המוסרית של הסבא מסלבודקה על רגשותיו, והתמודדותו עם האבל הכבד בימי החג]. מסורת היא במשפחתו כי לצד גאונותו המופלגת בנגלה היו לו מהלכים בתורת הנסתר ועמד בקשר עם הגאון המקובל בעל ה"לשם". בנו היה הגאון המופלא רבי דוד פינקל (מתלמידי ומקורבי הגרי"ז מבריסק והגרא"ז מלצר), ובתו היתה הרבנית מרים ברוידא, אשת הגאון רבי שמחה זיסל ברוידא ראש ישיבת חברון וחבר "מועצת גדולי התורה