לא נדפס! מהרבנים האחרונים אשר עזבו את ברלין הבוערת - כתב יד גדול של חידושי...
חדושי תורה בענייני יורה דעה ובמסכת קדושין - מאת הגאון המפורסם בעל מסירות הנפש רבי אביעזר ציצוביץ אב"ד ברלין ומהרבנים האחרונים אשר נשארו על אדמת גרמניה עד לתרצ"ט.
כתב יד גדול הכולל כשמונים שורות, עם חדושי תורה בסויית מליחה שביורה דעה ובסוגיית קנייני גט. בתחתית כתב היד כותב הרב ציצוביץ "אבקש מכתר"ה שישיב לי אם ישרים הדברים בעיניו ועוד אכתוב למרן שליט"א מחידושי... אביעזר בהר"ר דוד ציצאוויץ....".
יתכן כי זהו חלק ממכתב ארוך יותר.
הגאון הרב אביעזר ציצוביץ (תרנ"ב) אב"ד ברלין בשנים שקדמו לשואה. תלמיד הגאון רבי שמעון שקופ והגאון רבי משה מרדכי עפשטיין זלה"ה. שימש כאב"ד בעיר ברלין בשנים אשר קדמו לשואה והחזיק במשרתו במסירות נפש עד שנת תרצ"ט חודשים מספר לפני פרוץ השואה. שבע שנים התהלך רבינו בלבושו הרבני ועם זקנו המלא ברחובות ברלין הנאצית ולא נרתע מהצקותיהם של הנוער ההיטלרי, אשר הגיעו במספר מקרים לסכנות נפשות ממש. הרב ציצוביץ לא אבה לעזוב את בני קהילתו, בפרט לאור בעובדה אשר כמעט לא נותרו רבנים בגרמניה, ככל שהתגברו הרדיפות. רק לאחר ליל הבדולח, נאלץ הרב ציצוביץ לעזוב את מתי המעט אשר נשארו ברלין ולהגר לארץ ישראל.
חדושי תורה בענייני יורה דעה ובמסכת קדושין - מאת הגאון המפורסם בעל מסירות הנפש רבי אביעזר ציצוביץ אב"ד ברלין ומהרבנים האחרונים אשר נשארו על אדמת גרמניה עד לתרצ"ט.
כתב יד גדול הכולל כשמונים שורות, עם חדושי תורה בסויית מליחה שביורה דעה ובסוגיית קנייני גט. בתחתית כתב היד כותב הרב ציצוביץ "אבקש מכתר"ה שישיב לי אם ישרים הדברים בעיניו ועוד אכתוב למרן שליט"א מחידושי... אביעזר בהר"ר דוד ציצאוויץ....".
יתכן כי זהו חלק ממכתב ארוך יותר.
הגאון הרב אביעזר ציצוביץ (תרנ"ב) אב"ד ברלין בשנים שקדמו לשואה. תלמיד הגאון רבי שמעון שקופ והגאון רבי משה מרדכי עפשטיין זלה"ה. שימש כאב"ד בעיר ברלין בשנים אשר קדמו לשואה והחזיק במשרתו במסירות נפש עד שנת תרצ"ט חודשים מספר לפני פרוץ השואה. שבע שנים התהלך רבינו בלבושו הרבני ועם זקנו המלא ברחובות ברלין הנאצית ולא נרתע מהצקותיהם של הנוער ההיטלרי, אשר הגיעו במספר מקרים לסכנות נפשות ממש. הרב ציצוביץ לא אבה לעזוב את בני קהילתו, בפרט לאור בעובדה אשר כמעט לא נותרו רבנים בגרמניה, ככל שהתגברו הרדיפות. רק לאחר ליל הבדולח, נאלץ הרב ציצוביץ לעזוב את מתי המעט אשר נשארו ברלין ולהגר לארץ ישראל.
