מכתב ברכות ייחודי בכתי"ק רבי אברהם יצחק הכהן קוק הרב הראשי לארץ ישראל אל יושבי...

"יה"ר שתתברך עדת ה' יושבת כרכור בבחירתה הטובה ותיכף לת"ח ברכה, וירוממו וינשאו בברכת ארץ חמדה בברכותיה של תורה..." (מתוך מכתב קודש ייחודי זה שלפנינו לרגל בחירת רבה של המושבה כרכור).

מכתב נדיר ומיוחד בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי אברהם יצחק הכהן קוק הרב הראשי לארץ ישראל, נשלח מתוך ביתו של הרב ר' ראובן כ"ץ רב ואב"ד פ"ת, אל יושבי המושבה כרכור. פ"ת תרצ"ד [1934].

במכתב מברך הראי"ה קוק את עדת ה' יושבת כרכור על שזכו במקחם הטוב בהרה"ג ר' משה זורעצקי תלמידו של ר' אברהם יפה'ן.

מרן הגאון רבי אברהם יצחק הכהן קוק (תרכ"ה- תרצ"ה) מייסדה של הרבנות הראשית בארץ הקודש והרב הראשי לארץ ישראל. גאון ומקובל. ייסד את ישיבת 'מרכז הרב' שלמדו בה מטובי הת"ח שבירושלים. לאחר עלייתו לא"י כיהן כרבה של יפו והמושבות ולאחר מכן כרבה האשכנזי של ירושלים. דמות קדומים נערצת ע"י בני דורו ורבים מגדולי הדור הקודם היו מתלמידיו וחסידיו המושבעים אשר ראו בו את רבם המובהק.
חתנו הגאון רבי שלום נתן רענן ( תר"ס - תשל"ב) היה ר"מ בישיבת מרכז הרב ומנהל הישיבה. חתנו של הגאון רבי אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל נולד לרבי יעקב אלעזר רענן-הירשוביץ, בבחרותו למד בישיבת פוניבז' בליטא אצל הגאון רבי יוסף שלמה כהנמן, ואחריה גם בישיבת סלבודקה.בשנת תרפ"ד עלה לארץ ישראל כאשר בתחילה לא הייתה לו קורת גג והוא ישן על ספסל בבית הכנסת "ישועות יעקב" בשכונת מאה שערים. בהמשך שהה בביתו של הרב דוד כהן - הנזיר, וקבע את לימודו אצל הרב קוק בישיבת מרכז הרב כשבשנת תרפ"ח נישא לבתו. כאשר חמיו לא היה נוכח בירושלים בשבתות, היה הוא מוסר את השיחות בסעודה שלישית במקומו, ולאחר פטירתו החל לנהל את הישיבה בצוותא חדא עם גיסו הרב צבי יהודה קוק.
בין תלמידיו של הרב נמנים הרב יעקב אריאל, הרב יעקב אליעזר כהנא שפירא, ועוד
הגאון חסיד רבי שמואל פסח היילפרין זצ"ל. (נפטר תש"ב).
נולד וגדל בגליציה, ולאחר מכן הפך לרב בגייטסהד, אנגליה.
במהלך שנות מלחמת העולם הראשונה, הוא נאלץ לעזוב את אנגליה, בהיותו אזרח גליציה שהייתה תחת הנהגת הקי"ח באוסטריה.
כפי שנראה, הוא התיישב זמנית בבריסל-בלגיה, ולאחר המלחמה חזר לגייטסהד כשהוא ממשיך שם עם הרבנים.
בקיץ תרפ"ה הוא עלה לארץ ישראל, תחילה התיישב בצפת, ולאחר מכן עלה לירושלים.
בשנת תרצ"ז הוכתר רבי שמואל פסח כחבר רב דינה בירושלים. רבי שמואל פסח נפטר בשנת תש"ב

הרב משה זרצקי אב"ד כרכור (ה'תרס"ד - ה'תשמ"ח) היה רבה של המושבה כרכור משנת 1934 ועד לפטירתו. והחברותא של ר' חיים שמואלביץ.

נולד בשנת ה'תרס"ד (1904) באזור מינסק. בגיל 14 החל ללמוד בישיבת נובהרדוק בהומל מפי הרב אברהם יפה'ן, למשך כ-5 שנים. לאחר מכן למד בישיבת שער התורה בגרודנא אצל רבי שמעון שקופ, שם למד בחברותא עם ר' חיים שמואלביץ, ונודע בהתמדתו. בשנת ה'תרפ"ה עלה לארץ ישראל ולמד בישיבת כנסת ישראל בחברון. בשבט ה'תרפ"ט שידך לו המשגיח ר' לייב חסמן את אחייניתו שגדלה בביתו, שפרה בלכר (נפטרה ב-1968[1]). באותה השנה, ניצלו הרב חסמן והוא בנס מטבח חברון בפרעות תרפ"ט, ועברו עם הישיבה לירושלים. בשנת 1934 (ה'תרצ"ג או ה'תרצ"ד) התמנה לרבה של המושבה כרכור. בתפקיד זה שימש כחמישים וארבע שנים, עד לפטירתו בכ"ט בניסן ה'תשמ"ח. לחם על שמירת הדת במושבה, וכאשר היו חקלאים שרצו לחרוש את השדות בשבת, נשכב על האדמה וחסם אותם בגופו. כמו כן, מימן מכספו בניית עירוב ומקווה, וייסד בביתו תלמוד תורה. הקים את עמותת "אור יהל" להפצת תורה במושבה, על שם רבו הרב חסמן. התנגד להקמת מועצה דתית בכרכור.
נפטר בשבת, 16 באפריל 1988 (כ"ט בניסן ה'תשמ"ח) ונקבר בהר המנוחות
משפחתו
בנו הרב דב צבי זרצקי כיהן כרבה של קריית הרצוג וראש מחלקת הנישואין ברבנות בני ברק, חתנו של הרב נתן צבי פרידמן. בנו הרב מנחם זרצקי הוא ראש ישיבת מיר ברמת שלמה.
בנו הרב חיים זרצקי כיהן כרב שכונות בחדרה.

פ"ת תרצ"ד [1934].

[1] דף, מכתב על בלנק רשמי (חתוך ככ"הנ זהו בלנק של הרב כ"ץ שחתכוהו) בכתי"ק וחתימתו של הראי"ה קוק, נייר מכתבים רשמי. מצב טוב.