דעעש: הרמב"ם האישי של הזכרון יעקב מדעעש
הרה"ק מדעעש: הרמב"ם האישי של "הזכרון יעקב" מדעעש זיע"א
משנה תורה. זמנים ונשים [ווילנא. תר"ס / 1900]. העותק האישי של האדמו"ר ר' יעקב אלימלך פאנעט בעל ה''זכרון יעקב'' מדעעש הי"ד, זיע"א.
> עותק מיוחס >
[עותק האדמו"ר רבי יעקב אלימלך פאנעט בעל ה''זכרון יעקב'' מדעעש זיע"א].
חותמת העמוד השער יעקב אלימלך פאנעט, הרב הצעיר דק"ק דעעש
האדמו"ר הקד' רבי יעקב אלימלך פאנעט זיע"א [תרמ"ט - תש"ד]. בנו של האדמו"ר רבי יחזקאל פאנעט זיע"א בעל "הכנסת יחזקאל", ונכדו של בעל ה"מראה יחזקאל" מדעעש. מילדותו שקד על לימוד התורה וניכר בכישרונותיו המיוחדים ובגאונותו ונודע כבעל זיכרון מופלא. בגיל 14 עבר אביו מעיר מרוש-אויוואר לעיר דעעש ובני הקהילה מינו את בנו למלא את מקום אביו כרב הקהילה. קיבל הסמכה לרבנות מהגאונים רבי שלום מרדכי הכהן שבדרון, רבי שמואל אנגל מרדושמילא ורבי שמעון גרינפלד ובשנת ה'תרס"ט החל לכהן בפועל כרב הקהילה. עוד בחיי אביו הקדוש בשנת תרפ"ו החל רבינו לכהן כרב הצעיר בעיר דעעש ועמד גם בראש הישיבה המקומית. בשנת ה'תרפ"ט נבחר על ידי מועצת רבנים שהתכנסה בדעש למנהל חברת "תומכי ישיבות" שמטרתה לתמוך בתלמידי הישיבות בטרנסילבניה. לאחר פטירת אביו בכ"ב כסלו ה'תר"ץ החל לכהן במקומו כרב הראשי וכאדמו"ר החמישי לחסידות דעעש. נמנה על חמשת חברי מועצת הרבנים שעל יד הלשכה האורתודוקסית המרכזית בטרנסילבניה ומונה לנשיא "כולל אהבת ציון" [קופת רבי מאיר בעל הנס] שנוסד על ידי ר' מנחם מנדל פאנעט. בימי השואה האיומה בלט בתעצומות נפשו, עת לא הסכים לעזוב את בני קהילתו, למרות שהשיגו לו דרכונים ואפשרות יציאה מעמק הבכא. נעקה"ש יחד עם בני משפחתו ובני קהילתו באושוויץ. שנת תש"ד.
הרה"ק מדעעש: הרמב"ם האישי של "הזכרון יעקב" מדעעש זיע"א
משנה תורה. זמנים ונשים [ווילנא. תר"ס / 1900]. העותק האישי של האדמו"ר ר' יעקב אלימלך פאנעט בעל ה''זכרון יעקב'' מדעעש הי"ד, זיע"א.
> עותק מיוחס >
[עותק האדמו"ר רבי יעקב אלימלך פאנעט בעל ה''זכרון יעקב'' מדעעש זיע"א].
חותמת העמוד השער יעקב אלימלך פאנעט, הרב הצעיר דק"ק דעעש
האדמו"ר הקד' רבי יעקב אלימלך פאנעט זיע"א [תרמ"ט - תש"ד]. בנו של האדמו"ר רבי יחזקאל פאנעט זיע"א בעל "הכנסת יחזקאל", ונכדו של בעל ה"מראה יחזקאל" מדעעש. מילדותו שקד על לימוד התורה וניכר בכישרונותיו המיוחדים ובגאונותו ונודע כבעל זיכרון מופלא. בגיל 14 עבר אביו מעיר מרוש-אויוואר לעיר דעעש ובני הקהילה מינו את בנו למלא את מקום אביו כרב הקהילה. קיבל הסמכה לרבנות מהגאונים רבי שלום מרדכי הכהן שבדרון, רבי שמואל אנגל מרדושמילא ורבי שמעון גרינפלד ובשנת ה'תרס"ט החל לכהן בפועל כרב הקהילה. עוד בחיי אביו הקדוש בשנת תרפ"ו החל רבינו לכהן כרב הצעיר בעיר דעעש ועמד גם בראש הישיבה המקומית. בשנת ה'תרפ"ט נבחר על ידי מועצת רבנים שהתכנסה בדעש למנהל חברת "תומכי ישיבות" שמטרתה לתמוך בתלמידי הישיבות בטרנסילבניה. לאחר פטירת אביו בכ"ב כסלו ה'תר"ץ החל לכהן במקומו כרב הראשי וכאדמו"ר החמישי לחסידות דעעש. נמנה על חמשת חברי מועצת הרבנים שעל יד הלשכה האורתודוקסית המרכזית בטרנסילבניה ומונה לנשיא "כולל אהבת ציון" [קופת רבי מאיר בעל הנס] שנוסד על ידי ר' מנחם מנדל פאנעט. בימי השואה האיומה בלט בתעצומות נפשו, עת לא הסכים לעזוב את בני קהילתו, למרות שהשיגו לו דרכונים ואפשרות יציאה מעמק הבכא. נעקה"ש יחד עם בני משפחתו ובני קהילתו באושוויץ. שנת תש"ד.
