''רובא דרובא מיושבי עיר ת"א היה מאנשי פולין', מכתב ארוך ונדיר מאת הגה"ק רבי שאול...
המכתב ההיסטורי שלפנינו מופנה אל רבני העיר תל אביב, וחושף תוכן אישי וכואב מדם לבו של הרב. במכתב יוצא הגאון מוויערשוב בתקיפות להגנת נכדו, ומוחה בכאב על קיפוח פרנסתו. מסמך זה שופך אור נדיר על מעורבותו האישית והמשפחתית של ה"וויערשוב'ער רב" בחיי המעשה בתל אביב של אותם ימים, ועל דאגתו העמוקה לבני משפחתו.
בתוך ממכתבו הארוך מציין רבינו 'והלא רובא דרובא מיושבי עיר תל אביב היה מאנשי פולין'.
הגה"ק רבי שאול משה זילברמן, נולד בשנת תר"י לאביו הגאון רבי יצחק אייזיק אלימלך, מחסידי קוצק. עוד בילדותו נסע אל ה"חידושי הרי"ם" מגור, שהדריכו בלימוד ושלחו לישיבתו של רבי שלום צבי הכהן בזגירש. בבחרותו יצק מים על ידיו של מרן ה"אבני נזר" מסוכטשוב, והיה מתלמידיו המובהקים של רבי יהושע מקוטנא.
היה מקורבם ואיש סודם של אדמו"רי בית גור – ה"שפת אמת" (עמו התיידד עוד בצעירותו) ובנו ה"אמרי אמת". לאחר שכיהן ברבנות ובראשות ישיבה בדווארט ובקוז'מינקה, התקבל בשנת תרמ"ט (1889) לאב"ד העיר וויערשוב (Wieruszów), אליה העביר את ישיבתו ושם הרביץ תורה למאות תלמידים. על שמה של עיר זו נתפרסם שמו לדורות כה"וויערשוב'ער רב". בימי מלחמת העולם הראשונה נמלט ללודז', שם התמנה לראב"ד העיר ולמפקח על הכשרות.
בשנת תרפ"ד (1924) עלה לארץ ישראל וקבע את מושבו בתל אביב. בארץ ישראל נחשב למנהיגם הבלתי-מעורער של רבבות חסידי גור, ובפרט של מתפללי בית המדרש ההיסטורי בנחלת בנימין. הוא כיהן כחבר הרבנות בתל אביב, ובשנת תרפ"ט אף נסע לירושלים למסור שיעורים בישיבת "שפת אמת" המעטירה.
זכה להותיר אחריו דורות ישרים ומבורכים של גדולי תורה וחסידות, ומבין חתניו נמנה רבי אברהם מרדכי (מוטל) אלתר, חותנו של כ"ק מרן אדמו"ר ה"פני מנחם" מגור זי"ע.
קרעי תיוק קלים,
מצב כללי טוב.
המכתב ההיסטורי שלפנינו מופנה אל רבני העיר תל אביב, וחושף תוכן אישי וכואב מדם לבו של הרב. במכתב יוצא הגאון מוויערשוב בתקיפות להגנת נכדו, ומוחה בכאב על קיפוח פרנסתו. מסמך זה שופך אור נדיר על מעורבותו האישית והמשפחתית של ה"וויערשוב'ער רב" בחיי המעשה בתל אביב של אותם ימים, ועל דאגתו העמוקה לבני משפחתו.
בתוך ממכתבו הארוך מציין רבינו 'והלא רובא דרובא מיושבי עיר תל אביב היה מאנשי פולין'.
הגה"ק רבי שאול משה זילברמן, נולד בשנת תר"י לאביו הגאון רבי יצחק אייזיק אלימלך, מחסידי קוצק. עוד בילדותו נסע אל ה"חידושי הרי"ם" מגור, שהדריכו בלימוד ושלחו לישיבתו של רבי שלום צבי הכהן בזגירש. בבחרותו יצק מים על ידיו של מרן ה"אבני נזר" מסוכטשוב, והיה מתלמידיו המובהקים של רבי יהושע מקוטנא.
היה מקורבם ואיש סודם של אדמו"רי בית גור – ה"שפת אמת" (עמו התיידד עוד בצעירותו) ובנו ה"אמרי אמת". לאחר שכיהן ברבנות ובראשות ישיבה בדווארט ובקוז'מינקה, התקבל בשנת תרמ"ט (1889) לאב"ד העיר וויערשוב (Wieruszów), אליה העביר את ישיבתו ושם הרביץ תורה למאות תלמידים. על שמה של עיר זו נתפרסם שמו לדורות כה"וויערשוב'ער רב". בימי מלחמת העולם הראשונה נמלט ללודז', שם התמנה לראב"ד העיר ולמפקח על הכשרות.
בשנת תרפ"ד (1924) עלה לארץ ישראל וקבע את מושבו בתל אביב. בארץ ישראל נחשב למנהיגם הבלתי-מעורער של רבבות חסידי גור, ובפרט של מתפללי בית המדרש ההיסטורי בנחלת בנימין. הוא כיהן כחבר הרבנות בתל אביב, ובשנת תרפ"ט אף נסע לירושלים למסור שיעורים בישיבת "שפת אמת" המעטירה.
זכה להותיר אחריו דורות ישרים ומבורכים של גדולי תורה וחסידות, ומבין חתניו נמנה רבי אברהם מרדכי (מוטל) אלתר, חותנו של כ"ק מרן אדמו"ר ה"פני מנחם" מגור זי"ע.
קרעי תיוק קלים,
מצב כללי טוב.
