היהלום שבכתר!!! הסדור החסידי החשוב ביותר שבו התפללו תלמידי הבעל שם טוב!!!

סידור האר"י — סידור ר' אשר

הסידור הקדוש שנבחר ע"י תלמידי הבעש"ט הק' להתפלל ולנהוג אחריו — העותק האישי של הנסיך לבית סאטמאר — לעמבערג תקמ"ח (1787)

סידור הקדוש והמיוחד של המקובל האלוקי רבי אשר זצוק"ל— לעמבערג תקמ"ח — עותק כמעט שלם של חלק א' לימות החול!!

הסידור המובהק שנבחר ע"י גדולי צדיקי החסידות, תלמידי הבעש"ט הק' — שחששו בו והקפידו להתפלל מתוכו, ולא רצו להתפלל בסידור אחר. על סידור קדוש זה נכתב בספר "אמרי פנחס": "וכשנדפס סידור הנ"ל תפסוהו כאבן טוב ונחשב אצלם מאוד" — הפלגות נדירות ביותר; וזהו הסידור היחיד שעליו העידו גדולי החסידות, תלמידי הבעש"ט, שהיה נחשב כיהלום ואבן טובה — הסידור הקדוש שלפנינו.

עדויות מופלגות ונפלאות מגדולי החסידות, תלמידי הבעש"ט הק'

גדולי החסידות, תלמידי הבעל שם טוב הקדוש, החשיבו מאוד סידור זה והקפידו להתפלל מתוכו. בספר "אמרי פנחס השלם" (ח"א עמ' רכ"ג–רכ"ד) בשם רבי יעקב שמשון בן הרה"ק רבי פנחס מקוריץ: "על כן אין להתפלל כי אם בנוסח האריז"ל דפוס לבוב, או בסידורו של רבי שבתי, ולא בנוסחאות האחרות שבסידורים החדשים". ובהמשך שם: "הסידורים שלהם היה סידור האריז"ל דפוס לבוב, ולא רצו להתפלל בסידור אחר, כי גם הרב ז"ל [הרה"ק רבי פנחס מקוריץ] התפלל בסידור הנ"ל והיה חשוב מאוד אצלו...". "וכשנדפס סידור הנ"ל תפסוהו כאבן טוב ונחשב אצלם מאוד".

וכן רבינו הייטב לב זצ"ל (אבני צדק, או"ח סוף סי' פ"ה): "והנה נודע לי בבירור כי רבינו הקדוש מוה"ר צבי הירש זלה"ה מזידיטשוב ותלמידיו אחריו לא הייתה הליכתם ודרכם בקודש על פי סידור מהר"ר יעקב קאפל ז"ל כלל, כי אם על פי משנת חסידים וסידור ר' אשר ז"ל, וכל מעיינם בם היה דייקא...". וכפי שכותב רבינו הייטב לב — גם תלמידו, הרה"ק ר' שמואל וייס מספינקא בעל ה"אמרי יוסף", ובניו אחריו, התפללו ונהגו על פי סידור קדוש זה.

ומן הסתם, אחד הטעמים שחיבבו את הסידור הנ"ל — שנדפס בקדושה ובטהרה ע"י יראים ושלמים, מל"ו צדיקים, ובראשם הרה"ק המקובל רבי אשר מרגליות, תלמידו של ר' חיים צאנזר, גאונם של ישראל ומגדולי הקלויז המפורסם בברוד [ברודי], שעליו מעידים חכמי הקלויז, גאוני ישראל הקדושים: "כי יש לו יד ושם בחכמת הקבלה"; וסמך ידו עליו גם הרב המאוה"ג החסיד המפורסם בנגלה ובנסתר, החכם הכולל איש אלוקים, מוהר"ר חיים צאנזר ז"ל.

המו"ל — הרה"ק המקובל האלוקי רבי אשר מרגליות:

הרה"ק רבי אשר מרגליות, בן רבי שלמה זלמן מרגליות ממעז'יבוז', מגדולי מקובלי הקלויז המקודש בבראדי, תלמיד מובהק בחכמת הקבלה לרבו הגאון הקדוש רבי חיים צאנזר מבראד, כפי שכתב בהקדמתו בסידור זה: "...היה לי אילן גדול לסמוך עליו, מורי ורבי הרב המאה"ג המפורסם המקובל האלוקי מוהר"ר חיים צאנזר ז"ל מבראד, אשר גדולה שימושי ויצקתי מים על ידו, בפרט בלימוד החכמה הנוראה האמתית הזאת [תורת הקבלה]...". הוא הגבר הוקם על שזכה להדפיס את הספר הקדוש "נועם אלימלך" במהדורה הראשונה, עם הכוכבים שאומרים שיש בדבר סודות קבליים; ומסורת ידועה בשם ר' משה הלברשטאם זצ"ל שנדפס ע"י צדיקים וקדושים, ובהם מל"ו צדיקים.

הסכמות: הסידור מעוטר בהסכמות גדולי התורה והחסידות באותו זמן — האדמו"ר רבי ישכר דב מגזע צבי מק"ק זלאטשוב (בעל "מבשר צדק" ו"בת עיני"), רבני בראדי וחכמי הקלויז, האדמו"ר רבי אברהם משה מפשעוורסק (תלמיד המגיד ממעזריטש והרב ר' אלימלך מליז'ענסק) ועוד.

העותק האישי של הגה"ק רבי נפתלי טייטלבוים:

בין דפי הספר שלפנינו כמה וכמה חותמות של האי גאון וצדיק, רבי נפתלי טייטלבוים מגזע סאטמאר המפוארה — נכדם של בעל ה"ייטב לב" וה"ישמח משה" מסאטמאר, מחותנו של הרה"ק ר' שלום אליעזר מרעצפט ואב"ד בניר־באטור. ממנו עבר הסידור לחתנו, הגאון רבי אורי גליגליך, ממלא מקום חותנו ברבנות ניר־באטור וראש ישיבה; והוא נתנו להגאון רבי חיים אורי יאקובוויטש, ראב"ד פאזבינא ומטא־סלקא במחוז סאטמאר וחתנו של הרה"ק איש האלוקים רבי חזקיה פיש, האדמו"ר מהאדאס. נקל לתאר את החשיבות העצומה שבהחזקת סידור קדוש ומיוחס זה, שחיבבו אותו ביותר גדולי החסידות שבכל הדורות, עוד מהדור הראשון לחסידות תלמידי הבעש"ט הק' והלאה.

הגהות בכת"י לא ידוע:

בין דפי הספר הגהה אחת או שתיים למגיה לא ידוע משנות הת"ק, וככל הנראה היה גברא רבא — שהרי זה סידור קבלה שלא נשתמשו בו אלא אנשי השם המכוונים.

הדפוס הקדוש:

"נדפס פה ק"ק לבוב... בדפוס הרבני מוהר"ר יהודה שלמה... הנקרא מאז ומקדם ר' שלמה יארוש ועכשיו נקרא ר' שלמה ראפאפורט..." — לעמברג תקמ"ח (1787). דפוס זה נחשב לאחד הדפוסים החשובים בתולדות החסידות, והרי בדפוס הקדוש הזה, באותה שנה ממש, נדפס גם כן הספר הקדוש "נועם אלימלך" במהדורה הראשונה — היהלום שבכתר ספרי החסידות.

הסידור נדפס במקורו בג' חלקים — לימות החול, לשבתות ולימים טובים; לפנינו החלק לימות החול. חסר דף אחד מתפילת מנחה, ודף נוסף הושלם בכת"י עתיק, מלפני למעלה מ־100 שנה לכאורה. [מומלץ להשלים את העמוד החסר בשיקום אומנותי על נייר ישן — אפשרי דרך בית המכירות.]

מצב: טוב־בינוני, בלאי, מעט קרעים, ללא נקבי עש.

חלק מהביבליוגרפיה: סטפנסקי ספרי יסוד 425; סטפנסקי ספרי חסידות 414; קטלוג מורשת; קטלוג גנזים.

וכמו שידוע בספר חסידים, שסידור שנכתב ע"י ירא שמים מסוגל ביותר לקבלת התפילות — וכמה גדול זכותו של הזוכה להתפלל מתוך סידור קדוש שנדפס בקדושה ובטהרה ע"י יראים ושלמים, ומן הסתם מסייע הוא לכוונת הלב ולקבלת התפילות.

והזוכה לרכוש וללמוד מתוך סידור קדוש זה — יזכה שתפילותיו יהיו רצויות ומקובלות לפני אדון כל, מתוך כוונת הלב וטהרת המחשבה, ומתוך כל הברכות וההצלחות, אמן.