מכתב ארוך וייחודי בכתי"ק ה“יסוד העבודה” מסלונים – שלושה...
מכתב ארוך וייחודי בכתי"ק ה“יסוד העבודה” מסלונים – שלושה עמודים גדולים בכתב יד קדשו – מאמר חסידות עמוק לפורים ולשבת זכור – נשלח אל חסידיו בטבריה.
[סלונים], יום חמישי, תענית אסתר – לאחר שנת תרל”ה [1875 ואילך]
מכתב ארוך, יוצא דופן ומרגש, אשר נשלח על ידי האדמו”ר הראשון לבית סלונים, כ”ק הרה”ק רבי אברהם וינברג זי”ע, בעל “יסוד העבודה”, אל חסידיו בעיר הקודש טבריה. המכתב כתוב כולו בכתב יד קדשו, ונפרש על פני שלושה עמודים גדולים – תוכן תורני, חסידי ואישי מהמעלה הראשונה.
בפתח המכתב מזכיר הרבי את שמותיהם של כמה מחסידיו בארץ ישראל:
• רבי צבי יחיאל מקוידינוב
• רבי שמואל שמעיה הכהן כ”ץ
• רבי מרדכי “הממונה” מווילייקא
• רבי יהודה ליב קסטילניץ (שעל פי המקורות עלה לטבריה בשנת תרל”ה – פרט המסייע לתיארוך המכתב)
עיקר המכתב הוא מאמר חסידות עמוק ועיוני בענייני חג הפורים, מחיית עמלק ושבת זכור, בסגנונו הקבלי והייחודי של בעל “יסוד העבודה”. חלקים מן המאמר נדפסו לימים בספרו “יסוד העבודה” (מדור מכתבי קודש, מכתב ג’), אך פתיחת המכתב וכן חלקים מסיומו – לא נדפסו מעולם ונשארו בכתב יד בלבד.
ערך היסטורי־תורני ייחודי
מכתב זה נמנה עם סדרת מכתבים ששלח האדמו”ר הראשון מסלונים לחסידיו בטבריה, ששלח לשם קבוצת תלמידים מובחרת מבני עליה, במסגרת “כולל רייסין”. את הקבוצה ליווה הרבי ברוח ובחומר, שלח שד”רים לגיוס כספים, והיה עימם בקשר מכתבים תורני ואישי הדוק – מכתבים שחלקם נדפסו לימים בספריו “יסוד העבודה” ו”באר אברהם”.
המכתב שלפנינו הוא אחד הארוכים והעשירים ביותר שבהם, בן שלושה עמודים גדולים, ומכיל ברכות מיוחדות לפתיחה, מאמר מרכזי לפורים, וחתימה עם ברכה לקראת חג הפסח.
הגה"ק רבי אברהם וינברג, הס"ק מסלונים, בעל ה"יסוד העבודה" [תקס"ד-תרמ"ד], מקובל אלוקי, גאון וקדוש, עמקן מקורי ומחדש. היה תלמיד מובהק לרבותיו האדמו"רים הרה"ק רבי נח מלכוביץ' ורבי משה מקוברין. בשנות התק"צ עמד בראשות ישיבת "ענף עץ חיים" בעיר מגוריו סלונים, שהייתה מעין סניף של ישיבת "עץ חיים" המפורסמת שבוולוז'ין. יגיעתו בתורה הייתה עד כלות כל הכוחות. לימודו היה שמונה עשרה שעות ביממה עד לאפיסת כוחות. יגיעתו בתורה בצעירותו הייתה מתוך דוחק ועניות גדולה. בזקנותו, כשאחד מתלמידיו אמר לו שרואים אצלו גילויי רוח הקודש, אמר לו: "רוח הקודש אינני יודע, אבל למדתי תורה מתוך הדחק, וחז"ל אמרו (סוטה דף מט) שהלומד תורה מתוך הדחק משביעין אותו מזיו שכינה". לאחר פטירת רבו האדמו"ר מקוברין, בניסן תרי"ח, פתח את חצרו בסלונים, ורוב חסידי קוברין קבלו את מרותו ונסעו אליו. את שולחנותיו ("טישים") היה עורך לא רק בשבתות וחגים, אלא גם בימות החול. היה כמעיין המתגבר והרבה באמירת מאמרי חסידות וקבלה עמוקים ביותר, וכן כתב חיבורים רבים בכל חלקי התורה (רובם אבדו בשואה). חלק מכתביו נדפסו לאחר פטירתו. ספריו המפורסמים הם "חסד לאברהם", "יסוד העבודה", "באר אברהם" על המכילתא ובאר אברהם על התורה, ועוד.
ה"יסוד העבודה" עמד עם תלמידיו (בעיקר עם אלו שעלו לארץ ישראל, לטבריה) בקשר מכתבים רצוף בענייני חסידות ועבודת ה' עמוקים ועיוניים. חלק ממכתבים אלו (כדוגמת המכתב שלפנינו) נדפסו לאחר פטירתו בספרו "יסוד העבודה" (בחלק המכתבים) וכן בסוף ספרי "באר אברהם" על התורה.
פרטי הפורמט והמצב הפיזי: דף אחד מקופל – שלושה עמודים כתובים מלאים. גובה: כ־32 ס”מ.
מצב בינוני–טוב יחסית לגילו: קרעים וחסרים בשולי הדף ובמרכזו, חלקם פוגעים בטקסט ובחתימה. בוצעו תיקונים ישנים באמצעות מילוי נייר תואם.
מכתב ארוך וייחודי בכתי"ק ה“יסוד העבודה” מסלונים – שלושה עמודים גדולים בכתב יד קדשו – מאמר חסידות עמוק לפורים ולשבת זכור – נשלח אל חסידיו בטבריה.
[סלונים], יום חמישי, תענית אסתר – לאחר שנת תרל”ה [1875 ואילך]
מכתב ארוך, יוצא דופן ומרגש, אשר נשלח על ידי האדמו”ר הראשון לבית סלונים, כ”ק הרה”ק רבי אברהם וינברג זי”ע, בעל “יסוד העבודה”, אל חסידיו בעיר הקודש טבריה. המכתב כתוב כולו בכתב יד קדשו, ונפרש על פני שלושה עמודים גדולים – תוכן תורני, חסידי ואישי מהמעלה הראשונה.
בפתח המכתב מזכיר הרבי את שמותיהם של כמה מחסידיו בארץ ישראל:
• רבי צבי יחיאל מקוידינוב
• רבי שמואל שמעיה הכהן כ”ץ
• רבי מרדכי “הממונה” מווילייקא
• רבי יהודה ליב קסטילניץ (שעל פי המקורות עלה לטבריה בשנת תרל”ה – פרט המסייע לתיארוך המכתב)
עיקר המכתב הוא מאמר חסידות עמוק ועיוני בענייני חג הפורים, מחיית עמלק ושבת זכור, בסגנונו הקבלי והייחודי של בעל “יסוד העבודה”. חלקים מן המאמר נדפסו לימים בספרו “יסוד העבודה” (מדור מכתבי קודש, מכתב ג’), אך פתיחת המכתב וכן חלקים מסיומו – לא נדפסו מעולם ונשארו בכתב יד בלבד.
ערך היסטורי־תורני ייחודי
מכתב זה נמנה עם סדרת מכתבים ששלח האדמו”ר הראשון מסלונים לחסידיו בטבריה, ששלח לשם קבוצת תלמידים מובחרת מבני עליה, במסגרת “כולל רייסין”. את הקבוצה ליווה הרבי ברוח ובחומר, שלח שד”רים לגיוס כספים, והיה עימם בקשר מכתבים תורני ואישי הדוק – מכתבים שחלקם נדפסו לימים בספריו “יסוד העבודה” ו”באר אברהם”.
המכתב שלפנינו הוא אחד הארוכים והעשירים ביותר שבהם, בן שלושה עמודים גדולים, ומכיל ברכות מיוחדות לפתיחה, מאמר מרכזי לפורים, וחתימה עם ברכה לקראת חג הפסח.
הגה"ק רבי אברהם וינברג, הס"ק מסלונים, בעל ה"יסוד העבודה" [תקס"ד-תרמ"ד], מקובל אלוקי, גאון וקדוש, עמקן מקורי ומחדש. היה תלמיד מובהק לרבותיו האדמו"רים הרה"ק רבי נח מלכוביץ' ורבי משה מקוברין. בשנות התק"צ עמד בראשות ישיבת "ענף עץ חיים" בעיר מגוריו סלונים, שהייתה מעין סניף של ישיבת "עץ חיים" המפורסמת שבוולוז'ין. יגיעתו בתורה הייתה עד כלות כל הכוחות. לימודו היה שמונה עשרה שעות ביממה עד לאפיסת כוחות. יגיעתו בתורה בצעירותו הייתה מתוך דוחק ועניות גדולה. בזקנותו, כשאחד מתלמידיו אמר לו שרואים אצלו גילויי רוח הקודש, אמר לו: "רוח הקודש אינני יודע, אבל למדתי תורה מתוך הדחק, וחז"ל אמרו (סוטה דף מט) שהלומד תורה מתוך הדחק משביעין אותו מזיו שכינה". לאחר פטירת רבו האדמו"ר מקוברין, בניסן תרי"ח, פתח את חצרו בסלונים, ורוב חסידי קוברין קבלו את מרותו ונסעו אליו. את שולחנותיו ("טישים") היה עורך לא רק בשבתות וחגים, אלא גם בימות החול. היה כמעיין המתגבר והרבה באמירת מאמרי חסידות וקבלה עמוקים ביותר, וכן כתב חיבורים רבים בכל חלקי התורה (רובם אבדו בשואה). חלק מכתביו נדפסו לאחר פטירתו. ספריו המפורסמים הם "חסד לאברהם", "יסוד העבודה", "באר אברהם" על המכילתא ובאר אברהם על התורה, ועוד.
ה"יסוד העבודה" עמד עם תלמידיו (בעיקר עם אלו שעלו לארץ ישראל, לטבריה) בקשר מכתבים רצוף בענייני חסידות ועבודת ה' עמוקים ועיוניים. חלק ממכתבים אלו (כדוגמת המכתב שלפנינו) נדפסו לאחר פטירתו בספרו "יסוד העבודה" (בחלק המכתבים) וכן בסוף ספרי "באר אברהם" על התורה.
פרטי הפורמט והמצב הפיזי: דף אחד מקופל – שלושה עמודים כתובים מלאים. גובה: כ־32 ס”מ.
מצב בינוני–טוב יחסית לגילו: קרעים וחסרים בשולי הדף ובמרכזו, חלקם פוגעים בטקסט ובחתימה. בוצעו תיקונים ישנים באמצעות מילוי נייר תואם.
