כתב הכתרה היסטורי עם חמישים חתימות חכמי צפת ובראשם הרה"ק רבי מרדכי דוד טייטלבוים, הגה"ק...

כתב הכתרה "כתר הרבנות" היסטורי למינויו של ר' ישעיה הלוי הורוויץ לאב"ד צפת (אביו של ר' שמואל הלוי הורוויץ מגדולי ברסלב) עם חמישים חתימות חכמי צפת רבניה וגבירה.

צפת תרע"ט [1919].

כתב ההכתרה כתוב בסגנון מליצי ונאה כתוב בכתיבת סופר על נייר כפול.

בכתב שלפנינו מברכים ראשי הקהילה וגדולי חכמיה של העיר צפת מאת ר' ישעיה הלוי הורוויץ לרגל בואו לכהן בעירם כרב ואב"ד של קהילתם.

בראש החותמים שלוש שורות העליונות לרוחב הדף : חתום ראשון הרה"ק רבי מרדכי דוד טייטלבוים, שני לו, הגה"ק ר' דובער מווארשא (ברסלב) והרב שמשון שטיינהולץ והגה"ק ר' נפתלי חנהלי'ס.

כמו"כ בכתב ההכתרה שלפנינו מתונססים לא פחות מ50 חתימות בינהם:

"הק' ברוך אשכנזי נכד החכם צבי זצ"ל. הרה"צ רבי ברוך אשכנזי מזלוטשוב, טבריה וצפת (נפטר תר"צ בערך), בן-דודו של האדמו"ר רבי יואל מסאטמר. (ראה להלן בערכו)

רבי ברוך דוד הכהן, בעהמח"ס ''חיבת הארץ'' גדול תלמידי ה''דברי חיים'' מצאנז ובונה ביהכ"נ וקלויז צאנז בעיר צפת (ראה להלן בערכו). -

"הק' ישראל גאלדנבוים נכד הבעש"ט הק'" - "הק' צבי לארבערבוים" נכד רבינו בעל ה'חוות דעת' -

"הק' שלום העליר" בנו של פועל הישועות ר' אברהם יצחק העליר ונכד של הגאון הצדיק רבי שמואל העליר גאב"ד עיה"ק צפת ת"ו. -"הק' דוד ברא"ד נ"י קרויטהוואסער נכד הבעש"ט הק'' - צבי פרומקין מחב"ד" ועוד מספר רב של חותמים העולה לכדי חמישים חתימות!!

הרה"ק רבי מרדכי דוד טייטלבוים (נפטר בצפת כסלו תר"פ), בן רבי נחום צבי טייטלבוים (אחיו של בעל ה"ייטב לב" ונכדו של ה"ישמח משה"). כיהן כאב"ד סטיטשין ואח"כ כאב"ד דרוהוביטש. בשנת תרס"ב עלה לארץ הקודש והתגורר בצפת, שם היה נחשב מגדולי העדה וגדולי הדור כפי שניתן לראות בכתב ההכתרה שלפנינו אשר שמו מתנוסס ראשון. נודע בכל רחבי צפת כגאון עצום ובקי גדול בחכמת הקבלה ותורת הסוד. היה בן-דודם של האדמו"ר ממונקאטש בעל "מנחת אלעזר" ושל האדמו"ר מסיגט בעל "קדושת יו"ט". בשנת תרס"ב עלה לארץ ישראל, התגורר בכפר מירון ובעיר צפת, ונודע בה בשם האדמו"ר מדרוהוביטש. בנו הוא האדמו"ר מהוסאקוב רבי יצחק טייטלבוים הי"ד, אביו של רבי מרדכי דוד טייטלבוים האדמו"ר מהוסאקוב-באר שבע. מצבתו של רבינו זלה"ה נתגלתה בשנים האחרונות, וחסידים ואנשי מעשה נוהגים לפקוד את קברו הקדוש.

ייחוס רבינו זצ"ל: רבנו הקדוש ה"ישמח משה" בנו יחידו הרה"ק רבי אלעזר ניסן, בנו הרה"ק רבי נחום (וי"א מנחם) צבי מדרוהוביטש, ובנו החתום לפנינו הרה"ק רבי מרדכי דוד טייטלבוים הנ"ל.

המקובל החריף הגאון רבי דובער מווארשא (נפטר תרפ''ג), מגדולי המקובלים מחסידי ברסלב, תלמידו מקורבו של בעל ה'אבני נזר' מסוכטשוב ומורה צדק בביתו במשך כשלשים שנה, כמו כן לימד בבית מדרשו של בעל ה'חידושי הרי"ם'. אחרי עלותו לארה''ק, התיישב בצפת והיה לתל תלפיות, רבי ישעיה הורביץ, אביו של החסיד רבי שמואל הורביץ, נמנה עם תלמידיו במשך שבע שנים. היה חריף ובקי עצום, יומם ולילה התמיד בלימודו, ומדי חודש סיים את הש"ס. ''וגודל חריפותו אי אפשר לתאר ממש כאחד מן הגאונים הראשונים, כי היה בקי בכל הראשונים, ובאחרונים לא היה זקוק להביט כלל.. היה מפלפל בתוספות קטן כמה ימים בחריפות על חריפות, עד שמוחי לא היה יכול לסבול זאת, ופניו היו מאדימות, עד שחשבנו [שלא] יצא דם ממנו, כל כך היה מתעמק, ואמר לי שבקבלה הוא יותר גדול מבנגלה... והוא היה בקי ספרי קבלה ב'עץ חיים' ו'פרי עץ חיים' וכו'.. כמו שיהודי בקי במזמור 'אשרי יושבי ביתך.. ('ימי שמואל', הגה''צ רבי שמואל הורוויץ זצ''ל). רבנו התקרב לחסידות ברסלב רק בהיות כבר גדול מפורסם בתורה, מסופר על רבנו שהעמיק בתורתו של מוהר''ן שוב ושוב בעומק עצום עד שמרוב חריפות נעשה סומא למשך כמה שנים עד שנתרפא. רבנו הינו אחד מן המעמיקים הגדולים בתורת ברסלב ע''פ הקבלה, ואמר שבדף אחד של ליקוטי מוהר''ן כלולים עשרים דף מכתבי האר''י זיע''א, נפטר תוך כדי תלמודו. בין תלמידיו מקורביו של רבנו נמנה גם הגאון הצדיק 'הסבא' רבי ישראל בער אודסר זיע''א. ראב עוד אודות רבנו ב'ימי שמואל' ובאתר 'שער ברסלב'.

כתבים מרבנו דובער מווארשא, הינם יקרי המציאות!

הרב נפתלי חנהלי'ס (תרי"ז - תר"פ), רב חשוב מפארי העיר צפת , היה שד"ר, מוהל, נציג הציבור, ופעיל למען קהילת צפת והמושבות בגליל בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20.
הרב נפתלי חנהל'ס נולד בעיירה בוהופולי, השוכנת בפלך פודוליה שבמערב אוקראינה, לאביו רבי שאול שלום הלוי, מצאצאי רבי דוד הלוי סג"ל בעל ה"טורי זהב", ולאמו חנה, בת רבי אברהם קלונימוס קלמן ורבקה, המכונה "ריב'לע", בתו של רבי יצחק מקאליס בנו של רבי יוסף מייסד "שושלת יאמפולה" בנו בכורו של המגיד רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב, מראשי תנועת החסידות. ריבל'ע היא בתה של חנה חיה בתו הבכירה של רבי ברוך ממז'יבוז בנה של אדל בתו של רבי ישראל בעל שם טוב, אבי תנועת החסידות.
היה מתלמידיו הנודעים של האדמו"ר הראשון לבית טשורטקוב ר' דוד משה פרידמן, ואף כתב עליו ספר הספד הנקרא בשם "קול נהי ומספד מר''.
בשנת תרכ"ח נאלצה משפחתו לברוח מרוסיה והגיעה לירושלים. לאחר פטירת האב עברה המשפחה להתגורר בצפת. אמו חנה הייתה ידועה בנדבנותה הגדולה ובמעשי חסד, מכאן שמו נודע כנפתלי חנהל'ס (של חנה).הרב חנהל'ס למד והוסמך לרבנות בישיבת "תורת ארץ ישראל" (הרידב"ז) שהקים רבי יעקב דוד וילובסקי, בצפת ורוב ימיו עסק ביישוב ארץ ישראל ופעילות עבור צרכי עניי ארץ ישראל.
הרב חנהל'ס הקים את ישיבת חברים לומדי תורה שליד קבר הרשב"י במירון. ושמו נזכר ברשימת המנהלים והגבאים של ישיבת הרידב"ז ועסק באיסוף כספים להמשך פעילותה.
בזמן שהותו כשד"ר באודסה, נפטר מורו ורבו דוד משה מטשורטקוב, ושם כתב ופרסם לזכרו קונטרס הספד בשם "קול נהי ומספד מר".
לצד פעילותו התורנית, היה הרב חנהל'ס מוסר דא"ח מדי סעודת שלישית בשב"ק אליה היו מגיעים מכל רחבי צפת ומפיו היו נובעים מעייני חכמה מתורת החסידות וספורי קודש על גדולי צדיקי החסידות בהיותו ממעתיקי השמועה מרבותיו אשר בגולה. כתביו הינם נדירים ולא מצויים!

הרה"צ רבי ברוך אשכנזי מזלוטשוב, טבריה וצפת (נפטר תר"צ בערך), בן-דודו של האדמו"ר רבי יואל מסאטמר. בשנת תר"נ עלה לצפת יחד עם אביו הרב מזלאטשוב. התגורר שנים רבות בעיר טבריה וחזר בשנות התר"ע לעיר צפת, בה היה אחד ממנהיגי הציבור ונכבדי קהילת "מרמרוש-סיגט" עד סוף שנות התר"פ בקירוב (חתום על מכתבים ציבוריים עד שנת תרפ"ו).

רבי ברוך דוד הכהן, כ"ץ / כהנא בעל ''חיבת הארץ'' (הת"ר - תרפ"ה). בנו של הרה"ק מראדומישלא, כיהן כדיין בווישניצא ולימים עלה בהוראת רבו מרן 'הדברי חיים' מצאנז לארה"ק וקבע את מושבו בעיר צפת שם כיהן כאחד מחשובי הדיניים בצפת. בשליחותו של הרה"ק רבי יחזקאל שרגא משינאווא זי"ע הקים ובנה את הקלויז המפורסם [בית המדרש הישן] של צאנז בצפת ועמד בראשו, כיהן כחבר בנשיאות ואמרכ"ל כולל גליציה בארה"ק. לאחר פטירתו בשנת תרפ"ה גילה החכם הספרדי המקובל רבי יהושע פאלאג'י מצפת כי היה נוהג ללמוד עמו בסתר שנים רבות את תורת הקבלה ע"י ביהכ"נ האר"י בצפת. מנו"כ בעיה"ק צפת (תולדותיו נדפסו בספר 'הכהן הגדול מאחיו', אשדוד תשס"ז)