שו"ת נודע ביהודה זאלקווא. תקפ"ג [1823]. העותק האישי של רבי אליעזר זוסמן סופר אב"ד פאקש...

"זכיתי בעזה"י ללמוד מתוך הספר הקדוש הזה בחלק אבע"ה סי' לב בסוגיא דסימנין אצל גאון וקדוש ישראל אב"ד ור"מ דפה פאקש שליט"א בעהמח"ס ילקוט אליעזר ועוד שאר חבורים יקרים... בעה"ח בפר' ואתחנן תר"ס לפ"ק הק' שמואל יהודה איש ליפשיץ בלאמו"ה בעהמח"ס קרית אבות על ה' מילה..." (מתוך הקדשה בכת"י מבנו של ר' שבתי איש ליפשיץ אב"ד אורשיווא).

ספר שאלות ותשובות ''נודע ביהודה'' מאת רבינו יחזקאל סגל לנדא אב"ד פראג.

זאלקווא. תקפ"ג [1823].

העותק האישי של רבי אליעזר זוסמן סופר אב"ד פאקש והגלילות מגדולי תלמידי רבנו החת"ס.

בדף הפרוזאץ רישום בעלות בכתב יד ר' רבי שמואל יהודה איש ליפשיץ בנו של "ר' שעפסיל חסיד":

"ב"ה גם אנוכי הצעיר זכיתי בעזה"י ללמוד מתוך הספר הקדוש הזה בחלק אבע"ה סי' לב בסוגיא דסימנין אצל גאון וקדוש ישראל אב"ד ור"מ דפה פאקש שליט"א בעהמח"ס ילקוט אליעזר ועוד שאר חבורים יקרים... בעה"ח בפר' ואתחנן תר"ס לפ"ק הק' שמואל יהודה איש ליפשיץ בלאמו"ה בעהמח"ס קרית אבות על ה' מילה..."

כמו"כ חתימה בדף הפרוזאץ הראשון: "אליעזר זוסמאן סופר".... - "הק' משה ליפשיטץ" הלוא הוא רבי משה נחמיה איש ליפשיץ. בנו של רבי שבתי ליפשיץ. ואחיו של ר' שמואל יהודה שאף הוא חתום על הספר שלפנינו. ועוד חתימות ורישומים בלועזית.

רבי אליעזר זוסמן סופר אב"ד פאקש והגלילות (תקפ"ח - תרס"ג) רב וראש ישיבה בפאקש שבהונגריה. היה מחשובי הרבנים של היהדות האורתודוקסית בהונגריה. שימש ברבנות הערים האלאש ופאקש. היה ראש ישיבה לאלפי תלמידים, ומחבר ספרים פורה.
בפרשבורג נולד לאביו הגה"צ רבי מרדכי אפרים פישל סופר זוסמן שהיה מהמקורבים ביותר אל מרן ה'חתם סופר' וכתב קמיעות על פי הוראותיו. ונימול על ברכי קודשו של ה'חתם סופר' שציין זאת ב'פנקס המילה' הנודע שלו. בגיל 11 שנים השתתף בשיעוריו של רבינו החתם סופר. אחר פטירתו למד אצל בנו הכתב סופר כשתים עשרה שנים, למעט שנה אחת שלמד אצל המהר"ם שיק ביערגן.
ראה בספר 'רשומים בשמך' (ע' קא) סיפור מופלא בקשר לשידוך שלו.

למרות היותו בן לאנשי הונגריה שלא הורגלו במנהגי החסידות, הסתופף בצל הדברי חיים מצאנז עוד בימי בחרותו. מסופר כי פעם בשבת נתן הרבי מצאנז את השטריימל הישן שלו על ראשו של רבי אליעזר זוסמן, ומאז חבש שטריימל זה מדי שבת בשבתו. כן נסע לבנו הרה"ק רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינאווא.

בשנת תרי"ד נישא לבתו של הגאון רבי יואל אונגר אב"ד פאקש והתמנה שם לכהן כדיין, מגיד מישרים וראש ישיבה. בשנים הבאות החל לכהן ברבנות קהילות שונות עד שבשנת תרמ"ו הגיע למלא את מקומו של חמיו ב'פאקש' עד להסתלקותו בשנת תרס"ג.

רבינו התכתב רבות בהלכה עם גדולי רבני הונגגריה בדורו כמו המהר"י אסאד, רבי ירמיה לעוו, רבי שמואל ארנפלד ועוד. חידושיו הרבים נדפסו בספרים ילקוט אליעזר ג' חלקים, ספר המקנה ג' חלקים, מלאה קטרת, דמשק אליעזר ה' חלקים, עט סופר ד' חלקים, ילקוט אליעזר על תהלים, מדרש מספר, והערות על מוצל מאש.

רבי שמואל יהודה איש ליפשיץ, בנו של רבי שבתאי איש ליפשיץ דומ"ץ יילניצא-אורשיווא ז"ל אשר חיבר את ספרו המפורסם "סגולות ישראל" ו"ברית אבות" - חיבור מקיף על הלכות מילה ועוד ספרים. כיהן כדומו"ץ בעיר אורשיווא. ר' שמואל יהודה היהמורה צדק ב-זאווידוב, נעגריווע, ו-דירקראטיץ, ולאחמ"כ היה שוחט ומו"צ באורשיווא עיירתו של הרה"ק ר' יואל מסאטמאר זיע"א.. רבי שמואל יהודה הוציא לאור ספר שרביט הזהב מאביו הרה"צ רבי שבתי ליפשיץ.

רבי משה נחמיה איש ליפשיץ. בנו של רבי שבתי ליפשיץ. כיהן כרב בעיר ניר-קאראס שליד קליינווארדין. נספה כנראה בשואה. חיבר ספר שערי אברהם [חכמי הונגריה. עמ' 526].

כאן המקום לציין את הקשר ההדוק בין משפחת ליפשיץ ואבי המשפחה ר' שבתי, עם ר' אליעזר זוסמאן סופר, אשר כידוע הספר ''סגולות ישראל'' מהדורת מונקאטש יצאה לאור עם סגולות נוספות מהרב אליעזר זוסמאן אב"ד פאקש הנקראים בשם "אבן סגולה".