נס הצלת 48 חיבורי רבי שלמה קלוגר!! הספר הראשון שנדפס מתורת ר"ש קלוגר לאחר הפטירה-...
מהדורה ראשונה ונדירה! 'קהלת שלמה' מהגאון רבי שלמה קלוגר מבראדי [ווארשא, תרמ"ג] - ביאור המקראות בספר קהלת.
ספר 'קהלת שלמה' ביאור על מגלת קהלת. מאת הגאון הגדול רבי שלמה קלוגר מבראדי זצל"הה. וארשא - תרמ"ג (1883) < מהדורה ראשונה ונדירה >
בהקדמה מאת בן המחבר הגאון רבי אברהם בנימין קלוגר ראב"ד בראדי, זצ"ל, מביא סיפור מעניין על נס הצלת כתב היד.
'ספר 'קהלת שלמה' חכמתא דשלמא רבתא אשר חיבר חד חד מן קמאי, עיר וקדיש מן שמיא. כבוד רבינו הגדול הרב הגאון האמיתי יחיד בדורו מאור הגולה רבן של ישראל המפורסם בכל קצוי ארץ וים רחוקים בוצינא קדישא חסידא ופרישא איש אלקי כקש"ת מוה' שלמה קלוגר זצ"ל מבראדי'.
רישומי בעלות:
'חנני ד' יוחנן רובנשטיין'.
62 עמ' (22 ס"מ)
מעט כתמים.
כריכה חדשה.
מצב טוב
המחבר, הגאון רבי שלמה קלוגר, המהרש"ק (תקמ"ו-תרכ"ט), מכונה גם 'המגיד מברודי'. נולד בפולין בשנת תקמ"ו וכבר בהיותו נער כבן שש שנים כתב את חידושיו בתורה. כיהן כאב"ד בקוליקוב וביוזפוב, ובשנת תק"פ התקבל כמגיד מישרים בברודי. מגדולי הדור והמשיבים בדורו ומחשובי הרבנים בגליציה. פירושו 'חכמת שלמה' על השו"ע שולב בתוך ההדפסות הנפוצות של השו"ע ומבוא רבות ע"י פוסקי ההלכה, שו"ת 'שנות חיים' (משם נפרסמה תשובתו בעין לבישת 'פאה נוכרית', תשובה שט"ז), 'קנאת סופרים' (גם בספר זה מביא בתשובה ע"ב, בעניין לבישת 'פאה נוכרית), 'גבורות שלמה' דרושים עה"ת, 'טוב טעם ודעת' על הלכות טריפות ויו"ד, 'חדושי אנשי שם' בענייני אבה"ז ודיני שמות אנשים ונשים, שו"ת 'שיירי טהרה' (עם קונטרס תיקון עולם) בעניין שליחות גט על ידי בית דין, 'מגן אבות' עמ"ס אבות, 'בגדי יו"ט' עמ"ס ביצה, ועוד ספרים רבים (כ - 150 ספרים). גדולי דורו העריכו וכיבדו את דעתו ואת פסקיו ותשובותיו הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות היה נוהג פעמים רבות לשלוח אליו שאלות הלכתיות שהופנו אליו. כן היה בקשר עם הרה"ק רבי מאיר מפרמישלאן שאמר עליו: 'כפי שר' שלמה פוסק למטה, כך פוסקים למעלה' (על קשריו עם הרה"ק מפרמישלאן, ראה בספר 'ארז בלבנון').
מסופר כי היה שוחט שהגר"ש פסל אותו ואילו רבנים אחרים ביקשו להתירו. אחד מהרבנים שלח מכתב להגאון רבי אברהם טורקער זצ"ל וביקש שיצטרף גם הוא אל המתירים. הרב טורקער השיב לו כי אכן מדבריך ניכרים דברי אמת כי יש אליבא דהלכתא להתיר את השוחט , אולם מצינו כתוב בהגדה של פסח כי 'אתא הקב"ה ושחט למלאך המוות, דשחט לשוחט', תינח מלאך המוות דשחט לשוחט יפה עשה, כי לפי מה שראה ששחט את השור סבר לנקום בו. אבל הקב"ה כיון דבידו להחיות את השוחט, מדוע שחט את מלאך המוות ששחט את השוחט, היה מחיה את השוחט ודיו. ומכאן מוכח שהשוחט אסור (להחיותו) אם כבר נשחט, לפיכך לאחר שהגאון הגר"ש קלוגר ('שחט לשוחט') ואסרו, אסור לרב אחר (להחיותו) להתירו. לאחר זמן התברר כי שוחט זה היה ל"ע מאכיל טרפות. שכן היה לו סם בכיסו ועל ידו היה מסיר סרכות מהריאה כאילו ולא הייתה. אז נודע לכל כי מן השמים סייעו להגר"ש לאסור את שחיטתו בכדי שלא להביא תקלה על ידו.
רבינו נסתלק לב"ע ביום ל' סיוון תרכ"ט, וסיפר מרן 'החפץ חיים' זצ"ל על בקשתו של הגר"ש קלוגר 'כי ביקש שלאחר פטירתו יטמנוהו בחלקה של עניי העם אע"פ שלא היו תלמידי חכמים, ולא בחלקת העשירים אע"פ שהיו תלמידי חכמים', וזאת כי הגר"ש ידע מה זה לחיות בעניות המביאה לידי ענוה והרגיש שעליו להיות ספון בין אנשים כאלה שחיו את חייהם בענווה.
רבי יוחנן רובינשטין מחיפה, בצעירותו עלה לאר"י יחד עם אביו הרה"ח רבי אברהם, שם התיישבו בעיר חיפה. הבן הבחור החשוב ר' יוחנן נסע בימים ההם ללמוד בישיבת 'שפת אמת' שעמדה תחת נשיאותו של האדמו"ר 'האמרי אמת' מגור בירושלים והיה שם מראשוני התלמידים, מחשובי החסידים בחצר הקד' גור, מצאצאיו נישאו מספר פעמים עם נכדי האדמו"רים מגור.
מהדורה ראשונה ונדירה! 'קהלת שלמה' מהגאון רבי שלמה קלוגר מבראדי [ווארשא, תרמ"ג] - ביאור המקראות בספר קהלת.
ספר 'קהלת שלמה' ביאור על מגלת קהלת. מאת הגאון הגדול רבי שלמה קלוגר מבראדי זצל"הה. וארשא - תרמ"ג (1883) < מהדורה ראשונה ונדירה >
בהקדמה מאת בן המחבר הגאון רבי אברהם בנימין קלוגר ראב"ד בראדי, זצ"ל, מביא סיפור מעניין על נס הצלת כתב היד.
'ספר 'קהלת שלמה' חכמתא דשלמא רבתא אשר חיבר חד חד מן קמאי, עיר וקדיש מן שמיא. כבוד רבינו הגדול הרב הגאון האמיתי יחיד בדורו מאור הגולה רבן של ישראל המפורסם בכל קצוי ארץ וים רחוקים בוצינא קדישא חסידא ופרישא איש אלקי כקש"ת מוה' שלמה קלוגר זצ"ל מבראדי'.
רישומי בעלות:
'חנני ד' יוחנן רובנשטיין'.
62 עמ' (22 ס"מ)
מעט כתמים.
כריכה חדשה.
מצב טוב
המחבר, הגאון רבי שלמה קלוגר, המהרש"ק (תקמ"ו-תרכ"ט), מכונה גם 'המגיד מברודי'. נולד בפולין בשנת תקמ"ו וכבר בהיותו נער כבן שש שנים כתב את חידושיו בתורה. כיהן כאב"ד בקוליקוב וביוזפוב, ובשנת תק"פ התקבל כמגיד מישרים בברודי. מגדולי הדור והמשיבים בדורו ומחשובי הרבנים בגליציה. פירושו 'חכמת שלמה' על השו"ע שולב בתוך ההדפסות הנפוצות של השו"ע ומבוא רבות ע"י פוסקי ההלכה, שו"ת 'שנות חיים' (משם נפרסמה תשובתו בעין לבישת 'פאה נוכרית', תשובה שט"ז), 'קנאת סופרים' (גם בספר זה מביא בתשובה ע"ב, בעניין לבישת 'פאה נוכרית), 'גבורות שלמה' דרושים עה"ת, 'טוב טעם ודעת' על הלכות טריפות ויו"ד, 'חדושי אנשי שם' בענייני אבה"ז ודיני שמות אנשים ונשים, שו"ת 'שיירי טהרה' (עם קונטרס תיקון עולם) בעניין שליחות גט על ידי בית דין, 'מגן אבות' עמ"ס אבות, 'בגדי יו"ט' עמ"ס ביצה, ועוד ספרים רבים (כ - 150 ספרים). גדולי דורו העריכו וכיבדו את דעתו ואת פסקיו ותשובותיו הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות היה נוהג פעמים רבות לשלוח אליו שאלות הלכתיות שהופנו אליו. כן היה בקשר עם הרה"ק רבי מאיר מפרמישלאן שאמר עליו: 'כפי שר' שלמה פוסק למטה, כך פוסקים למעלה' (על קשריו עם הרה"ק מפרמישלאן, ראה בספר 'ארז בלבנון').
מסופר כי היה שוחט שהגר"ש פסל אותו ואילו רבנים אחרים ביקשו להתירו. אחד מהרבנים שלח מכתב להגאון רבי אברהם טורקער זצ"ל וביקש שיצטרף גם הוא אל המתירים. הרב טורקער השיב לו כי אכן מדבריך ניכרים דברי אמת כי יש אליבא דהלכתא להתיר את השוחט , אולם מצינו כתוב בהגדה של פסח כי 'אתא הקב"ה ושחט למלאך המוות, דשחט לשוחט', תינח מלאך המוות דשחט לשוחט יפה עשה, כי לפי מה שראה ששחט את השור סבר לנקום בו. אבל הקב"ה כיון דבידו להחיות את השוחט, מדוע שחט את מלאך המוות ששחט את השוחט, היה מחיה את השוחט ודיו. ומכאן מוכח שהשוחט אסור (להחיותו) אם כבר נשחט, לפיכך לאחר שהגאון הגר"ש קלוגר ('שחט לשוחט') ואסרו, אסור לרב אחר (להחיותו) להתירו. לאחר זמן התברר כי שוחט זה היה ל"ע מאכיל טרפות. שכן היה לו סם בכיסו ועל ידו היה מסיר סרכות מהריאה כאילו ולא הייתה. אז נודע לכל כי מן השמים סייעו להגר"ש לאסור את שחיטתו בכדי שלא להביא תקלה על ידו.
רבינו נסתלק לב"ע ביום ל' סיוון תרכ"ט, וסיפר מרן 'החפץ חיים' זצ"ל על בקשתו של הגר"ש קלוגר 'כי ביקש שלאחר פטירתו יטמנוהו בחלקה של עניי העם אע"פ שלא היו תלמידי חכמים, ולא בחלקת העשירים אע"פ שהיו תלמידי חכמים', וזאת כי הגר"ש ידע מה זה לחיות בעניות המביאה לידי ענוה והרגיש שעליו להיות ספון בין אנשים כאלה שחיו את חייהם בענווה.
רבי יוחנן רובינשטין מחיפה, בצעירותו עלה לאר"י יחד עם אביו הרה"ח רבי אברהם, שם התיישבו בעיר חיפה. הבן הבחור החשוב ר' יוחנן נסע בימים ההם ללמוד בישיבת 'שפת אמת' שעמדה תחת נשיאותו של האדמו"ר 'האמרי אמת' מגור בירושלים והיה שם מראשוני התלמידים, מחשובי החסידים בחצר הקד' גור, מצאצאיו נישאו מספר פעמים עם נכדי האדמו"רים מגור.
